תוכן עניינים

תמצית ההצעה

האתגר

שיעור האבטלה העצום, תוצאה ממשבר הקורונה, מציב אתגר חסר תקדים לממשלת ישראל2. רבים ממאות אלפי המובטלים צריכים ויכולים לרכוש ידע ומיומנויות חדשות, שיבטיחו להם אופק תעסוקתי במקומות עבודה שבהם כן יהיה מחסור בעובדים.

עוד לפני המשבר דיווחו מעסיקים רבים, בכל ענפי המשק, על מחסור בעובדים מקצועיים. מדובר בפער בתחום מיומנויות העובדים שהתפתח במשך שנים, והביא, בין היתר, לפריון עבודה ממוצע נמוך יחסית של המשק הישראלי ולחוסר יכולת של עסקים וענפים רבים להתפתח. למרות זאת, מעסיקים מעטים יחסית משקיעים בהכשרות מקצועיות מסיבות מגוונות: אין להם

משאבים לכך, אין להם מומחיות בכך או שהם סבורים שאין הדבר משתלם, מכיוון שלא בטוח שמי שישקיעו בו ימשיך לעבוד עבורם לטווח הארוך.

זהו כשל שוק משמעותי, הנובע מכך שהתועלת מההכשרות נחלקת בין העובד, המעסיק והחברה בכללותה. על ממשלת ישראל מוטלות החובה והזכות לתקן כשל שוק זה, במיוחד בימי משבר כלכלי אלו, ולהבטיח למפוטרי הקורונה ולמשק בכללותו מנופים ליציאה מהמשבר. למעשה, המשבר הוא הזדמנות לתיקון ולהשלמת פערי מיומנויות העובדים שהצטברו. השלמתם תיתן לחברה ולכלכלה אפשרות אמיתית להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21.

המענה

שותפות המקפצה – המטה להשקעה במקצועות המחר, שותפות של המגזר העסקי והמגזר החברתי, החלה לעבוד לפני יותר משנה במטרה לגבש מודלים חדשניים להשקעה ממשלתית בפיתוח מיומנויות עובדים. גילינו כי כדי להבטיח הכשרות איכותיות, יש צורך בשילוב מעסיקים בהכשרה עצמה, אך יש כיום קושי אמיתי לזהות מראש באילו מקצועות ישנו מחסור בעובדים ובמעסיקים שיהיו מוכנים לקחת חלק בהכשרה.

כדי לענות על אתגרים אלו, אנו מציעים לבנות מנגנונים שיסתמכו על הביקושים של המעסיקים בפועל, אשר ייבדקו באמצעות הסכמתם  להשתתף באופן משמעותי בהכשרות מקצועיות. אנו מציעים כי הממשלה תשקיע בסיוע לבדיקת צורכי המעסיקים בשטח ובגיוסם לקורסי השמה והכשרה מקצועית.

המעסיקים יידרשו להתחייב לסייע בפיתוח התכנים של הקורסים, וכן להתחייב לאחד משלושה: השמה למשתתפים, התנסות מעשית במקום העבודה או השתתפות בעלות הקורס. בשלב ראשון, אנו מציעים כי בכל מקום שבו יתחייבו מעסיקים לכך, תסבסד הממשלה קורס אשר יבוצע על ידי גוף הכשרה, המוכר על ידי משרד העבודה או המל״ג.

במקביל, יש לבנות מערכת למדידה ולהערכה של תוצאות הקורסים, אשר תסתמך על הנתונים המנהליים של בוגרי ההכשרות. מערכת כזו תוכל לגלות את תוצאות הקורסים במדדים של השתלבות במקצוע ועלייה בשכר. תוצאותיה יאפשרו למדינה לנתב את השקעתה למוסדות הלימוד שיציגו את התוצאות הגבוהות ביותר. המוסדות, שיידעו כי הם נמדדים וכי עתידם תלוי בכך, יתומרצו לבצע קורסים והשמות איכותיות.

הצעתנו מבקשת לקדם פיתוח מיומנויות עובדים באופן שונה לחלוטין מהדרך הריכוזית שבה פועלת כיום המדינה בתחום זה, אולם אנו סבורים כי רק פעולה בדרך זו תאפשר התמודדות נאותה עם המשבר ותאפשר למובטלים רבים לשוב לעבודה במהירות עם כישורים וידע משופרים.

להערכתנו, נדרשת הקצאה של  כ-700 מיליון ש"ח לתוכנית הכשרה והסבה של עובדים למקצועות חדשים עוד בשנת התקציב הנוכחית. זאת, על בסיס ההנחה שמתוך מאות אלפי המובטלים החדשים, כ-100 אלף יידרשו להכשרה במימון המדינה, בעלות ממוצעת של 7,000 ש"ח למשתתף, הדומה לעלות של הכשרה ממשלתית כיום.

מנגנון ההפעלה המוצע בתמצית

בשנה הקרובה יתבהר באילו ענפים ומקצועות יהיו משרות לאיוש. כדי לאפשר הסבות והכשרות מקצועיות מהירות למשרות אלו, מוצע לבנות מנגנון ממשלתי שיורכב משתי מערכות משלימות:

א. מנגנון לסבסוד קורסים עם מעסיקים

  1. הממשלה תוציא קול קורא למוסדות ללימודים מקצועיים למבוגרים, שמוכרים ע"י משרד העבודה והמל"ג, שיבטיח סבסוד לקורסים שיבוצעו בשיתוף מעסיקים.
  2. המוסדות יידרשו לגייס מעסיקים, ובהגשת הבקשות לממשלה יגישו התחייבות מעסיקים לשותפות בבניית תוכניות הלימוד, וכן להשקעה באחת מהדרכים הבאות: השתתפות במימון הקורס; מתן התנסות מעשית למשתתפים בקורס; או התחייבות להשמה של המשתתפים.
  3. הגופים המוכרים יגישו את הבקשות באמצעות ממשק מקוון ייעודי (שיש להתחיל בהקמתו כבר כעת). ממשק זה צריך להיות פשוט, נגיש וידידותי למשתמש.
  4. כל אחד מהגופים המוכרים הנ״ל יהיה רשאי להגיש בקשות למימון קורסים בכל תחום שהוא, בין אם הוסמך לתחום זה ובין אם לאו, למעט מקצועות הדורשים רישוי מטעמי בטיחות.
  5. הגופים יוכלו להגיש בקשות למימון קורסים ללא מגבלות על: היקף שעות ופריסה לאורך זמן; תוכניות לימוד (כולל תוכניות שונות מהתוכניות המאושרות כיום, או מקצועות חדשים לגמרי); תמהיל של למידה עיונית והתנסות מעשית; בחירת המורים; שיטת לימוד (כולל למידה מרחוק); יחס בין מורים לתלמידים; שיטת הערכה או בחינה.
  6. הטופס המקוון להגשת בקשה יהיה קצר ופשוט ויכלול רק: שם הגוף המגיש וח"פ, מספר משתתפים בקורס, עלות הקורס, צפי לשכר המשתתפים עם השתלבותם בעבודה, הצהרה של המעסיקים המשתתפים על מעורבותם בקורס והתחייבותם להשתתפות (השמה, התנסות, עלייה בשכר ו/או מימון משלים), הצהרה של הגוף המכשיר על כך שהמשתתפים אינם מועסקים בעת תחילת הקורס, התחייבות להעביר מספרי ת"ז של כלל המשתתפים בקורס, והתחייבות לעקוב אחר ההוצאות, ולהחזיר את המענק או חלקו במידה ולא ייעשה בו שימוש מלא לצורך הקורס.
  7. המענקים יאושרו בתהליך מזורז, שבו ייבדק רק כי מדובר בגוף מוסמך וכי הסבסוד הממשלתי למשתתף אינו עולה על סכום מקסימלי (מוצע לקבוע סכום של 150% מהשכר החודשי הצפוי, עד 16 אלף ש"ח לקורס למשתתף).
  8. כאשר יאושר המענק, יועבר מיידית הסכום המלא שלו לגוף ההכשרה. מנגנוני בקרה ומעקב יוקמו בהמשך, במקביל לתחילת ביצועם של הקורסים.
  9. כדי להבטיח שהמובטלים יוכלו להשתתף בהכשרות ללא שיהוי, מוצע להנהיג דמי אבטלה מלאים בתקופת ההכשרה ולאפשר את קבלתם עד סוף ההכשרה (לשם כך נדרשת השהיה של סעיף 173 לחוק ביטוח לאומי, המקצץ בדמי אבטלה למשתתפים בהכשרות מקצועיות).
  10. כאשר מדובר בהסבת עובדים מקצועיים לענף חלופי, מעסיקים יוכלו להגיש ישירות בקשה למימון ללא שותפות עם מוסד הכשרה, כל עוד יש להם את היכולת המקצועית לביצוע ההסבה.

ב. מנגנון לסיוע למעסיקים קטנים ובינוניים להשתתף בקורסים

  1. הממשלה תוציא קול קורא לגופים, אשר יש להם יכולת לעבוד עם מעסיקים קטנים ובינוניים בענף/ים ו/או באזור מסוים ולגייס אותם לשותפות בקורסי הסבה והכשרה מקצועית.
  2. גופים אלו ישמשו כ״לשכות לקשרי מעסיקים״, והם יעבדו עם מעסיקים שמסיבות שונות אינם יכולים להשקיע תשומות משמעותיות בהכשרות. גופים אלו יקדמו ביצוע קורסים בהתאם למידע שאספו מהמעסיקים לגבי צרכיהם; יארגנו קבוצות מעסיקים לתוכניות משותפת; ויחברו בין מעסיקים למוסדות מוכרים להכשרות.
  3. לשכות לקשרי מעסיקים יוכלו להיות מופעלות ע"י ארגוני מעסיקים, עמותות, משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות שיוסמכו לצורך זה או ארגונים חדשים שיוקמו כדי למלא תפקיד זה.
  4. תקצוב לשכות המעסיקים יכלול את עלויות השכר והתפעול שלהן וכן תקציב להכשרות עצמן, שבו יוכלו להשתמש בגמישות, בהתאם לשיקולים כמו: רמת השכר הצפויה למסיימי הקורסים, רמת הצורך ומידת הרצינות של המשתתפים, היכולת לעקוב ולהעריך תוצאות ואפקטיביות וכיו״ב.
  5. מוצע כי הקול הקורא להקמת לשכות אלו ידרוש פירוט של מדדי הצלחה מחייבים, וכי אחד מהם יהיה יחס עלות-תועלת חיובי לקורסים שיפעיל הגוף. עבודת הגוף תלווה במחקר הערכה, שיבדוק את העמידה באותם מדדים.

*מודל זה מבוסס, בין היתר, על הכלים שפותחו בתוכניות כמו סטארטר והכשרה בהתאמה.

בנוסף, כדי להבטיח שימוש יעיל במשאבים, יש לחזק את יכולות הפיקוח של הממשלה ולמקד אותן במעקב אחר תוצאות ההכשרות במגוון שיטות הערכה ומדידה, כמפורט בפרק ד׳ ובנספח של מסמך זה.

השילוב המשתק של משבר בריאות עולמי וחוסר יציבות שלטונית הותירו ישראלים וישראליות רבות מאחור, בעיקר בקרב האוכלוסיות המוחלשות ביותר. כדי שנוכל לייצג את האינטרס הציבורי הרחב ולטפל בעוד אתגרים, אנחנו זקוקים למשאבים כלכליים משמעותיים.