תוכן עניינים

המחקר שלפניכם

המחקר שלפניכם

מטרתו של מחקר זה הייתה מלכתחילה להציע מודל משופר להשקעה בפיתוח מיומנויות עובדים. הוא גובש על ידי ״המקפצה – המטה להשקעה במקצועות המחר״, שותפות של המגזר החברתי והמגזר העסקי, שיזמה ומתכללת עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי.

המחקר היישומי כלל ראיונות עם למעלה מ-100 מומחים, אנשי מקצוע ובעלי עניין, איסוף ועיבוד נתונים, וסקירה של הפרסומים הרלוונטיים בארץ ובחו"ל. השתתפו בו מוסדות ללימודים מקצועיים, ארגונים חברתיים העוסקים בתחום, ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים, מעסיקים גדולים וכיו״ב. כמו כן, למדנו תוכניות חדשניות מהארץ כמו "סטארטר", "סיירות לתכנות", "שוברים למעסיקים" ו״הכשרה בהתאמה״.

המסמך שלפניכם מציג את הניסיון העולמי בפיתוח מיומנויות עובדים; עומד על הצורך בהשקעה ממשלתית בתחום, שרק התחזק בעקבות משבר הקורונה; סוקר את ההשקעה הממשלתית בתחום כיום ובעבר; ומציג רעיונות למדיניות תעסוקה חדשה, שתבטיח פיתוח מיומנויות לעבודה לבוגרים מעל גיל 18, שאינם פונים לאקדמיה או למכללות הטכנולוגיות.

הרעיונות שבו ממוקדים באמצעים שניתן לקדם ללא חקיקה או הקמת מוסדות חדשים, בבחינת שינויים ״מלמטה למעלה״. אנו רואים בהם אמצעים משלימים להצעות לשינוי מוסדי "מלמעלה למטה", ולחיזוק מערכי ההכוון והליווי התעסוקתי, שהועלו בדוחות שונים. עקבנו אחר עבודת ועדת תעסוקה 2030, שטרם הגישה את המלצותיה, ואנו מעריכים כי הצעותינו משלימות למתגבש בוועדה.

עד למשבר הקורונה עמד שיעור האבטלה על כ-4% בלבד, ולכן אחת ההמלצות המרכזיות במסמך זה היא להשקיע גם בעובדים בשכר נמוך. כיום רבים מאוד מעובדים אלה הפכו למובטלים, ובמספרים מבהילים של מאות אלפים. הצורך להשקיע בהם רק גבר. השאלה הבוערת היא כיצד נכון לעשות זאת. אנו מאמינים כי המודלים המוצעים במסמך זה יכולים להוות פריצת דרך להשקעה ממשלתית איכותית בתחום זה.

עיקרם של שני המודלים הראשונים שמוצעים במסמך פורט לעיל, אך ישנו מודל שלישי שחשוב לציינו גם כאן – תמיכה בתוכניות רב שנתיות להתארגנויות מעסיקים ענפיות. השקעה זו נדרשת בענפים ובמקצועות שלהם צורך בהכשרות רב שנתיות, והמעסיקים בתחום יכולים, בעידוד הממשלה, לגבש תוכניות אסטרטגיות רב שנתיות, כפי שמפורט בפרק ה להלן.

נשמח להערות ולמפגשים לדיונים ברעיונות שמועלים כאן, בתקווה שנוכל לתרום ולרתום את המערכת להשקעה הקריטית הנדרשת.

קריאה נעימה!

השילוב המשתק של משבר בריאות עולמי וחוסר יציבות שלטונית הותירו ישראלים וישראליות רבות מאחור, בעיקר בקרב האוכלוסיות המוחלשות ביותר. כדי שנוכל לייצג את האינטרס הציבורי הרחב ולטפל בעוד אתגרים, אנחנו זקוקים למשאבים כלכליים משמעותיים.