האתגר

בעיקרון, כולם מסכימים שהכי חשוב "לתת חכות ולא דגים". מה קורה בישראל היום? מה התוצאות בשטח? ומי האחראים? להלן האתגר בארבע כותרות

צילום: שרון עמית

החוסר בעולם העבודה

בשוק העבודה הישראלי חסרים כיום עשרות אלפי בעלי מקצוע מיומנים. למרות שהמשק בתעסוקה כמעט מלאה, עובדים רבים אינם מקצועיים וחסרי אופק לקידום תעסוקתי. קרוב למחציתם משתכרים פחות משכר המינימום, והשכר החציוני נמוך יחסית ליוקר המחיה.

מציאות זו פוגשת שוק עבודה עולמי שמצוי בעיצומם של שינויים מרחיקי לכת: מקצועות רבים נעלמים ומקצועות אחרים נולדים. השוק החופשי אינו עונה על הצורך בפיתוח מיומנויות העובדים הזקוקים לכך יותר מכל.

המענה החסר

מלבד מערכת ההשכלה הגבוהה, הממשלה השקיעה בעשורים האחרונים מעט מאוד בפיתוח מיומנויות עובדים. המשתתפים בהכשרות מקצועיות היו בעיקר אוכלוסיות רווחה. לשוק החופשי אין מענה: לרוב המעסיקים אין תמריץ להשקיע בקורסים מקצועיים לעובדיהם, שמתחלפים בקצב מהיר.

המערך הממשלתי אינו מתאים לעולם העבודה המתקדם ואינו משתף מספיק מעסיקים, והתקצוב הממשלתי לתחום עדיין נמוך מאוד לעומת הצרכים.

התוצאה בשטח

כשל שוק שתוצאתו היא שכמחצית מהעובדים חסרי כישורים נדרשים ומרוויחים שכר נמוך, זאת בשעה שהמשק נזקק לעשרות אלפי עובדים מקצועיים בשכר גבוה. התוצאה: הפריון במשק בשפל והצמיחה הכלכלית של המדינה מצויה בסכנה משמעותית.

המדיניות הנוכחית

בשנים האחרונות, המערכת הפוליטית, הממשלתית והמקצועית החלה להבין את החשיבות של פיתוח מיומנויות עובדים.  למרות זאת, המדיניות הקיימת עדיין לא עושה שימוש בידע המצטבר, בישראל ובעולם, כדי לאפשר לימודים מקצועיים איכותיים ומסובסדים.

למרות הביקוש הגבוה מצד מעסיקים ועובדים, ההשקעה הממשלתית בתחום ההכשרות המקצועיות ירדה משמעותית מאז סוף שנות ה-90, והיא נמוכה מהמקובל והמומלץ על ידי גורמים בינלאומיים. המערך הממשלתי עדיין מופעל באופן ריכוזי וביורוקרטי.

בתקופת משבר הקורונה החליטה הממשלה להשקיע תקציבים משמעותיים בהכשרות מקצועיות, אך בפועל מספר הלומדים בשנת 2021 הגיע לכ-30,000 בלבד. זהו אמנם שיפור לעומת כ-14,000 לומדים ב-2019, אך נקודת ההשוואה היא כ-90,000 לומדים בשנות ה-90. כיום, מספר המשתתפים הפוטנציאלים בהכשרות גבוה הרבה יותר.

השילוב המשתק של משבר בריאות עולמי וחוסר יציבות שלטונית הותירו ישראלים וישראליות רבות מאחור, בעיקר בקרב האוכלוסיות המוחלשות ביותר. כדי שנוכל לייצג את האינטרס הציבורי הרחב ולטפל בעוד אתגרים, אנחנו זקוקים למשאבים כלכליים משמעותיים.