עובדות ונתונים

לימודים על-תיכוניים הם היום תנאי להשתלבות בעולם העבודה. לימודים המשך מקצועיים הם תנאי להתקדמות ולהתפתחות מקצועית בהמשך. עד כמה מעודדת ומשקיעה המדינה בפיתוח מיומנויות עובדים מחוץ לאקדמיה? ומה התוצאות של המדיניות הממשלתית הקיימת בתחום? כל העובדות והנתונים לפניכם.

פחות ממחצית מכל שנתון לומדים באקדמיה

ישראל היא מהמדינות עם שיעור האקדמאים הגבוה בעולם, ועדיין 56% בממוצע, מכל שנתון, אינם מגיעים ללמוד באקדמיה. כמו שכולנו יודעים, ללא לימודים על תיכוניים לא ניתן היום להשתלב בעבודה מקצועית, בכל ענף שהוא. לימודי מקצוע שאינם אקדמיים הם המפתח לקריירה, לפרנסה ולאופק תעסוקתי. כמה מעודדת ומשקיעה המדינה בכך?

מקור:
מקור: נתוני ביצוע תקציב המדינה 2017

השקעת המדינה
בלימודים על תיכוניים

משקיעים בחזקים, מזניחים את היתר

כ-5.5 מיליארד שקלים השקיעה המדינה בשנת 2017 בסבסוד הלימודים של 310,000 סטודנטים שלמדו לתארים אקדמיים. פחות מעשירית, כ-360 אלף שקלים, השקיעה המדינה בסבסוד הלימודים במכללות הטכנולוגיות ובהכשרות מקצועיות. אין דרך אחרת לפרש את הנתונים: ההשקעה הממשלתית בלימודים על-תיכוניים מגיעה בעיקר לאלו שהולכים לאקדמיה וכמעט ואינה קיימת במחצית הציבור שאינו הולך לאקדמיה.

התוצאה:
פערי שכר גבוהים

עולם עבודה של מעט חזקים והרבה מוחלשים

התוצאה המתגלגלת של עבודה לא מקצועית היא שכר נמוך. כשרבים חסרים מקצוע ועובדים בעבודות לא מקצועיות, זה אומר שרבים גם מקבלים שכר נמוך. כך שלמרות שכיום שיעור האבטלה נמוך והמשק נמצא בתעסוקה מלאה, מצבם של העובדים והעובדות בו אינו משביע רצון. התפלגות ההכנסות של השכירים במשק מגלה את התמונה האמיתית: הרוב המכריע של העובדים משתכרים שכר נמוך יחסית ליוקר המחיה, וחיים במאבק כלכלי הישרדותי קבוע.

מקור: על פי סקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס, 2017
מקור:

שיעור העובדים העניים מכלל העובדים במשק

היום בישראל: עבודה אינה מחלצת מעוני

למעשה, ישראל היא אחת המדינות שבהן עבודה אינה מחלצת מעוני, ויש בה שיעור עניים גבוה מאד יחסית למדיניות המפותחות האחרות. 

*עובד עני – מי שעובד ומשתייך למשק הבית שהכנסותיו מתחת לקו העוני. כלומר, משק בית שבו ההכנסה נטו לנפש נמוכה מחצי מההכנסה החציונית לנפש. זה אומר, למשל, שעובד שהכנסתו הכוללת היא 4,000 ש״ח נטו בחודש לא יהיה עני אם הוא בודד, אבל כן יהיה עני אם יש לו ילדים.

פריון עבודה נמוך

לא מדביקים את הפער יחסית לעולם

אחת התוצאות של חוסר ההשקעה במיומנויות עובדים בישראל, היא שהתפוקה הממוצעת שלהם היא נמוכה יחסית. לכך תורמת במידה רבה גם ההשקעה הנמוכה בתשתיות הפיסיות במקומות העבודה. כפי שניתן לראות בגרף שפורסם בדו״ח בנק ישראל ל-2017, התוצר הממוצע של העובדים בישראל מגיע ל-42.7 דולר לשעה, לעומת 56 דולר לשעה ממוצע ב-OECD. בארה״ב התוצר הממוצע של העובדים עומד על יותר מ-70 דולר לשעה. הבעיה העיקרית היא שמצב זה קבוע כבר עשרות שנים, ללא תזוזה לכיוון של הדבקת הפער.

מקור: דו״ח בנק ישראל 2017, עמ׳ 126
שכר ממוצע למשרה מלאה לעובדים ללא השכלה על תיכונית
מקור: סקר הוצאות משקי בית של הלמ״ס, 2017; ונתוני משרד העבודה 2014-15

השכר הנמוך קופץ
אחרי לימודי מקצוע

 עליה בשכר לבוגרי הכשרות מקצועיות שהשתלבו במקצוע

שכרם הממוצע של העובדים ללא השכלה על-תיכונית משקף באופן מדויק את מצבם העגום. סקרים שפרסם משרד העבודה על הכנסת בוגרי הכשרות מקצועיות ב-2014/15 מראים ששכרם של אלו שהשתלבו במקצוע עלה ב-12% בממוצע תוך שנתיים. זוהי אינדיקציה שמראה עד כמה לימודים מקצועיים יכולים להשפיע באופן דרמטי לחיוב על האופק התעסוקתי של העובדים.

מקור: דו״ח בנק ישראל ל-2018, עמ׳ 135

הפוטנציאל עצום

לפי הערכת בנק ישראל, שיפור מיומנויות העובדים, כך שיהיו דומות לממוצע במדינות המפותחות, ישפיע באופן דרמטי על המשק והחברה בישראל, ויביאו לעליה של 39 מיליארד שקל בשנה בתוצר הלאומי הגולמי. שיפור כזה משמעו שכר גבוה יותר לעובדים, צמיחה למשק, והרבה יותר אפשרויות לחברה בישראל.

ההיסטוריה של ההכשרות המקצועיות

ירידה דרמטית בהשקעת המדינה בהכשרות מקצועיות

במשך עשורים רבים שימשו ההכשרות המקצועיות מענה לצרכי הפיתוח הכלכלי והטכנולוגי של המשק כמו גם מענה לסיוע לפרטים שביקשו ללמוד לימודים מקצועיים שיאפשרו להם אופק תעסוקתי. עם השנים ירד התפקיד הכלכלי של ההכשרות הממשלתיות עד שהוא נעלם כמעט לגמרי, וההכשרות הפכו לכלי לסיוע לאוכלוסיות שנמצאות מחוץ למעגל העבודה בלבד. בשלושים השנים האחרונות גם קוצצו תקציבי ההכשרות המקצועיות באופן דרמטי וביצוען הופרט. כיום, היקפי הלומדים בהכשרות הוא קטן מאד, ותפקידן בשוק העבודה הישראלי הינו משני וזניח. 

מקור: נתוני הממשלה (תשי״א - תשנ״ד) ונתוני האגף להכשרות מקצועיות לשנים 1995-2017

ניתוח הגרף: ברוב השנים הוכשרו 2-3 אחוזים מכח העבודה במדינה. עם גל העלייה מברה״מ לשעבר, מספר המשתתפים הלך וגדל עד לשיא של קרוב ל-90,000 משתתפים ב-1991. עם סיום גל העלייה, היקף ההכשרות ירד דרמטית ואז חלה התאוששות מסוימת. ב-2003 ניחתה מכה קשה על ההכשרות: מ-34,000 משתתפים בהכשרות ב-2002 ל-14,000 משתתפים ב-2002 ואח״כ עוד ירידה לשפל של אלפים בודדים של משתתפים, עם התאוששות מסויימת בשנים האחרונות. כיום עדיין מוכשרים רק כ-0.3% מכח העבודה.

ההוצאה הממשלתית
על תמיכה בשוק העבודה
(כשיעור מהתוצר)

מקור: OECD

בתחתית הדרוג יחסית למדינות המפותחות 

במדינות המפותחות ההשקעה בפיתוח מיומנויות עובדים גבוהה משמעותית מההשקעה בישראל. אף שמודל העבודה בתחום זה שונה מאד ממדינה למדינה, רובן המכריע משקיעות תשומות רבות כדי להבטיח התמקצעות עובדים גם מחוץ לאקדמיה. בישראל ההשקעה על עידוד תעסוקה עומדת על 0.16% מהתמ״ג לעומת 0.54% מהתוצר בממוצע במדיניות המפותחות.