עובדות ונתונים

רוב מובטלי הקורונה הם חסרי השכלה על תיכונית, ולא במקרה: בעולם עבודה משוכלל יש צורך בעיקר בעובדים שרכשו מקצוע בלימודים על-תיכוניים. עד כמה משקיעה המדינה באופק הכלכלי של כולם ושל מובטלי הקורונה בפרט? כל העובדות והנתונים לפניכם.

צילום: שרון עמית

האבטלה בקורונה

בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, הגיעה האבטלה בישראל לרמות שיא. מספר המובטלים הרשומים כיום בשירות התעסוקה עומד על קרוב ל-800 אלף, כאשר כמעט מחצית מתוכם – מעל 300 אלף – איבדו את עבודתם, והשאר שהו בחל"ת. מדובר בכמעט אחד מכל חמישה עובדים במשק.

0
אלף מובטלים
0
איבדו עבודתם באופן קבוע

מקור: אתר שירות התעסוקה הישראלי, 17 דצמבר 2020

משתתפים בהכשרות ב-2020
פחות מ-4,000
ממוצע בחמש השנים הקודמות
11,000 הכשרות מקצועיות

מקור: נתוני משרד העבודה שהועברו ל-121

דווקא במשבר,
ההכשרות מצטמצמות

על אף שהצורך בהכשרות גדול יותר מאי פעם, בשנת 2020 חלה ירידה ניכרת בהיקף המשתתפים בהכשרות. נכון לאוקטובר 2020, השתתפו בהכשרות במימון ממשלתי (בתכנית השוברים ובתקצוב ישיר) רק כ-4,000 אנשים, לעומת כ-11 אלף בממוצע בחמש השנים הקודמות.

רק חלק קטן מתקציב ההכשרות נוצל

כחלק מחבילות הסיוע הכלכלי לתקופת הקורונה, הקצתה הממשלה 700 מיליון ש"ח לתחום ההכשרות. עם זאת, לפחות עד סוף נובמבר 2020, הממשלה השתמשה רק ב-127 מיליון ש"ח, וחלק ניכר מסכום זה הוקצה להכשרות לבעלי תואר אקדמי (שהם רק מיעוט קטן מקרב המובטלים). מי שמשלם את המחיר, כמובן, הם מובטלים ללא תואר.

תקציב שהוקצה:
700 מיליון ₪
מומש:
127 מיליון ₪

מקור: דו"ח ביצוע תקציב של החשב הכללי, נובמבר 2020

82%
מובטלים ללא תואר
51%
עובדים ללא תואר

מקורות: אתר שירות התעסוקה הישראלי, 17 דצמבר 2020 ; הסקר החברתי 2019

המובטלים זקוקים להכשרות

האבטלה פוגעת בעיקר באלו שהשכלתם נמוכה. ל-82% מהמובטלים אין תואר אקדמי, לעומת רק מחצית מכלל העובדים. רבים מהמובטלים יתקשו להיקלט מחדש בכוח העבודה ללא שדרוג של כישוריהם – אבל לשם כך הם זקוקים להכשרות.

למעלה מ-100 אלף מובטלים אינם זכאים לדמי אבטלה

מקרב המובטלים, כ-15% – או למעלה מ-100 אלף אנשים – אינם זכאים לדמי אבטלה. שני שליש מהם מקבלים קצבת הבטחת הכנסה, אבל עשרות אלפים אינם מקבלים כל קצבה למרות שאינם מועסקים.

מובטלים שאינם מקבלים דמי אבטלה
118,000
מתוכם, מובטלים שאינם מקבלים כל קצבה
39,000

מקור: אתר שירות התעסוקה הישראלי, 17 דצמבר 2020

46%
מהמובטלים מתחת לגיל 35
36%
מכח העבודה הם מתחת לגיל זה

מקורות: אתר שירות התעסוקה הישראלי, 17 דצמבר 2020; הסקר החברתי של הלמ"ס 2019

צעירים נפגעו קשה במיוחד

כמעט מחצית מהמובטלים הינם מתחת לגיל 35, שיעור גבוה משמעותית מחלקם בכח העבודה. לפי מחקרים בינ"ל, עובדים שסובלים מאבטלה ממושכת בצעירותם, מתמודדים עם שכר נמוך יותר ושיעורי תעסוקה נמוכים יותר לכל אורך חיי העבודה שלהם.

פחות ממחצית מכל שנתון לומדים באקדמיה

ישראל היא מהמדינות עם שיעור האקדמאים הגבוה בעולם, ועדיין 55% בממוצע, מכל שנתון, אינם מגיעים ללמוד באקדמיה. ללא לימודים על תיכוניים לא ניתן היום להשתלב בעבודה מקצועית, בכל ענף שהוא. לימודי מקצוע שאינם אקדמיים הם המפתח לקריירה, לפרנסה ולאופק תעסוקתי. כמה מעודדת ומשקיעה המדינה בכך?

פחות ממחצית מכל שנתון לומדים באקדמיה
מקור: הסקר החברתי של הלמ"ס 2018
מקור: נתוני ביצוע תקציב המדינה 2017

השקעת המדינה
בלימודים על תיכוניים

משקיעים בחזקים, מזניחים את היתר

כ-5.5 מיליארד שקלים השקיעה המדינה בשנת 2017 בסבסוד הלימודים של 310,000 סטודנטים שלמדו לתארים אקדמיים. פחות מעשירית, כ-360 אלף שקלים, השקיעה המדינה בסבסוד הלימודים במכללות הטכנולוגיות ובהכשרות מקצועיות.

אין דרך אחרת לפרש את הנתונים: בעשורים האחרונים ההשקעה הממשלתית בלימודים על-תיכוניים הגיעה בעיקר לאלו שהלכו לאקדמיה וכמעט ולא היתה קיימת במחצית הציבור שלא הלך לאקדמיה.

התוצאה:
פערי שכר גבוהים

עולם עבודה של מעט חזקים והרבה מוחלשים

התוצאה המתגלגלת של עבודה לא מקצועית היא שכר נמוך. כשרבים חסרים מקצוע ועובדים בעבודות לא מקצועיות, זה אומר שרבים גם מקבלים שכר נמוך. כך שגם לפני הקורונה, למרות ששיעור האבטלה היה נמוך, מצבם של העובדים והעובדות בו לא היה משביע רצון. התפלגות ההכנסות של השכירים במשק גילתה את התמונה האמיתית: הרוב המכריע של העובדים השתכרו שכר נמוך יחסית ליוקר המחיה, וחיו  במאבק כלכלי הישרדותי קבוע.

מקור: על פי סקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס, 2017
מקור: הדו"ח השנתי של המוסד לביטוח לאומי, 2017

שיעור העובדים העניים מכלל העובדים במשק

היום בישראל: עבודה אינה מחלצת מעוני

למעשה, ישראל היא אחת המדינות שבהן עבודה אינה מחלצת מעוני, ויש בה שיעור עניים גבוה מאד יחסית למדיניות המפותחות האחרות. 

*עובד עני – מי שעובד ומשתייך למשק הבית שהכנסותיו מתחת לקו העוני. כלומר, משק בית שבו ההכנסה נטו לנפש נמוכה מחצי מההכנסה החציונית לנפש. זה אומר, למשל, שעובד שהכנסתו הכוללת היא 4,000 ש״ח נטו בחודש לא יהיה עני אם הוא בודד, אבל כן יהיה עני אם יש לו ילדים.

פריון עבודה נמוך

לא מדביקים את הפער יחסית לעולם

אחת התוצאות של חוסר ההשקעה במיומנויות עובדים בישראל, היא שהתפוקה הממוצעת שלהם היא נמוכה יחסית. לכך תורמת במידה רבה גם ההשקעה הנמוכה בתשתיות הפיסיות במקומות העבודה. כפי שניתן לראות בגרף שפורסם בדו״ח בנק ישראל ל-2017, התוצר הממוצע של העובדים בישראל מגיע ל-42.7 דולר לשעה, לעומת 56 דולר לשעה ממוצע ב-OECD. בארה״ב התוצר הממוצע של העובדים עומד על יותר מ-70 דולר לשעה. הבעיה העיקרית היא שמצב זה קבוע כבר עשרות שנים, ללא תזוזה לכיוון של הדבקת הפער.

מקור: דו״ח בנק ישראל 2017, עמ׳ 126
שכר ממוצע למשרה מלאה לעובדים ללא השכלה על תיכונית
מקור: סקר הוצאות משקי בית של הלמ״ס, 2017; ונתוני משרד העבודה 2014-15

השכר הנמוך קופץ
אחרי לימודי מקצוע

 עליה בשכר לבוגרי הכשרות מקצועיות שהשתלבו במקצוע

שכרם הממוצע של העובדים ללא השכלה על-תיכונית משקף באופן מדויק את מצבם העגום. סקרים שפרסם משרד העבודה על הכנסת בוגרי הכשרות מקצועיות ב-2014/15 מראים ששכרם של אלו שהשתלבו במקצוע עלה ב-12% בממוצע תוך שנתיים. זוהי אינדיקציה שמראה עד כמה לימודים מקצועיים יכולים להשפיע באופן דרמטי לחיוב על האופק התעסוקתי של העובדים.

מקור: דו״ח בנק ישראל ל-2018, עמ׳ 135

הפוטנציאל עצום

לפי הערכת בנק ישראל מ-2018, שיפור מיומנויות העובדים, כך שידמו לממוצע במדינות המפותחות, היה משפיע באופן דרמטי על המשק והחברה בישראל, והיה מביא לעליה של 39 מיליארד שקל בשנה בתוצר הלאומי הגולמי. שיפור כזה משמעו שכר גבוה יותר לעובדים, צמיחה למשק, והרבה יותר אפשרויות לחברה בישראל.

ההיסטוריה של ההכשרות המקצועיות

ירידה דרמטית בהשקעת המדינה בלימודים מקצועיים על תיכוניים

במשך עשורים רבים שימשו ההכשרות המקצועיות מענה לצרכי הפיתוח הכלכלי והטכנולוגי של המשק כמו גם מענה לסיוע לפרטים שביקשו ללמוד לימודים מקצועיים שיאפשרו להם אופק תעסוקתי. עם השנים ירד התפקיד הכלכלי של ההכשרות הממשלתיות עד שהוא נעלם כמעט לגמרי, וההכשרות הפכו לכלי לסיוע לאוכלוסיות שנמצאות מחוץ למעגל העבודה בלבד. בשלושים השנים האחרונות גם קוצצו תקציבי ההכשרות המקצועיות באופן דרמטי וביצוען הופרט. כיום, היקפי הלומדים בהכשרות הוא קטן מאד, ותפקידן בשוק העבודה הישראלי הינו משני וזניח. 

מקור: נתוני הממשלה (תשי״א - תשנ״ד) ונתוני האגף להכשרות מקצועיות לשנים 1995-2017

ניתוח הגרף: ברוב השנים הוכשרו 2-3 אחוזים מכח העבודה במדינה. עם גל העלייה מברה״מ לשעבר, מספר המשתתפים הלך וגדל עד לשיא של קרוב ל-90,000 משתתפים ב-1991. עם סיום גל העלייה, היקף ההכשרות ירד דרמטית ואז חלה התאוששות מסוימת. ב-2003 ניחתה מכה קשה על ההכשרות: מ-34,000 משתתפים בהכשרות ב-2002 ל-14,000 משתתפים ב-2002 ואח״כ עוד ירידה לשפל של אלפים בודדים של משתתפים, עם התאוששות מסויימת בשנים האחרונות. כיום עדיין מוכשרים רק כ-0.3% מכח העבודה.

ההוצאה הממשלתית
על תמיכה בשוק העבודה
(כשיעור מהתוצר)

מקור: OECD

בתחתית הדרוג יחסית למדינות המפותחות 

במדינות המפותחות ההשקעה בפיתוח מיומנויות עובדים גבוהה משמעותית מההשקעה בישראל. אף שמודל העבודה בתחום זה שונה מאד ממדינה למדינה, רובן המכריע משקיעות תשומות רבות כדי להבטיח התמקצעות עובדים גם מחוץ לאקדמיה. בישראל ההשקעה על עידוד תעסוקה עומדת על 0.16% מהתמ״ג לעומת 0.54% מהתוצר בממוצע במדיניות המפותחות.