מקדמים הגנה על עובדים
ושימור תעסוקה בעת מלחמה

נדרש סיוע מדינתי לעובדים מושבתים

הקלות בדרישות לדמי אבטלה וסיוע למעסיקים לשימור עובדים

ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה פנינו אל שר האוצר, חברי ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה ויו"ר ועדת הכספים של הכנסת, בבקשה לפעולתם הדחופה כדי להגן על העובדים הנפגעים בתקופת המלחמה, באמצעות הקלות בדרישות לדמי אבטלה וסיוע למעסיקים לשימור עובדים.

המענה המדינתי נדרש נוכח הנזק הכבד שנגרם לעובדים ולמעסיקים, אשר לא יכלו להפעיל את מקומות העבודה כרגיל מסיבות מגוונות או שהכנסותיהם ירדו באופן ניכר בעקבות המלחמה. הפעילות צומצמה בכל ענפי המשק: ממסחר, שירותים ותעשייה ועד בילוי ופנאי, חינוך, תעסוקה, בריאות הציבור ועוד. עסקים ועמותות נאלצו לפטר או להוציא לחל"ת את עובדיהם, תוך סיכון משמעותי לפרנסתם ולרווחתם של העובדים מחד, וחשש כבד שלא ישרדו להציע את שירותיהם החיוני, בעת סיום המלחמה, מאידך.

אתם הכוח שלנו לשנות!

הצטרפו לקהילה של 121 וקחו חלק בעשייה משמעותית לתיקון חברתי

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

מה הצענו?

האתגר שמציבה המלחמה למשק הישראלי מחייב מענה מדינתי, שייתן תמריצים להמשיך ולהפעיל את מקומות העבודה באופן המירבי, ככל שניתן בהתחשב במצב הלוחמה והאיומים לעורף, ובה בעת – סיוע כלכלי לעובדים שמושבתים מעבודתם באופן זמני או קבוע. 

כדי להבטיח את שני אלו, ולאור הלקחים שהפקנו מניתוח המדיניות שהונהגה בעולם העבודה בתקופת הקורונה, הצענו לפעול בשני מסלולים:

  1. דמי אבטלה מלאים או פיצויים חליפיים לעובדים שכבר פוטרו או הוצאו לחל"ת.
  2. השלמת שכר למי שהמעסיקים נאלצו לצמצם את היקף העסקתם.

שימור תעסוקה: סיוע למעסיקים לשמר את משרות עובדיהם

לשם שימור משרותיהם של עובדים הנמצאים בסיכון לפיטורין, עקב הפגיעה בהיקף הפעילות של מעסיקיהם – אנו ממליצים על מתן סיוע למעסיקים המעוניינים לשמר את משרות עובדיהם באופן חלקי, במקום לפטרם או להוציאם לחל"ת. מתווה כזה של העסקה גמישה מתאים גם למעסיקים שמבקשים לחזור לפעילות באופן הדרגתי, ולכן מבקשים להחזיר עובדים במשרה חלקית.

כדי להבטיח שהכנסתם של עובדים אלו לא תיפגע, במקביל לשימור יחסי עובד/מעביד, אנו ממליצים כי המדינה תשפה את המעסיקים בשיעור של 70% מההפרש בין עלות שכרם הקודם של העובדים לבין עלות שכרם המופחת. העובדים יקבלו שכר מלא עבור השעות בהן יעבדו בפועל, ולפחות 70% מהשכר עבור השעות שהופחתו להם (האחוז הספציפי ייקבע בהסכמה בין המעסיקים, ארגוני העובדים, והמדינה). 

הגנה על עובדים: הקלות בתנאים לקבלת דמי אבטלה

לשם הגנה על עובדים המוצאים לחל"ת או מפוטרים, הצענו להקל על התנאים לקבלת דמי אבטלה ולנקוט צעדים נוספים, באופן הבא:

  1. לאפשר מתן דמי אבטלה לעובדים המוצאים לחל"ת לתקופה הקצרה מ-30 יום, ולהשעות את הדרישה לנצל את מלוא ימי חופשתם. מהלך זה יצמצם את הפגיעה בעובדים המוצאים לחל"ת לזמן קצר יחסית.
  2. להשעות את הדרישות לתקופת אכשרה ולאפשר לעובדים שעבדו גם תקופה קצרה לקבל דמי אבטלה. על פי החוק, עובדים נדרשים לעבוד לפחות 12 חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו לפיטוריהם/הוצאתם לחל"ת בכדי להיות זכאים לדמי אבטלה. השעיית דרישה זו תסייע הן לעובדים צעירים, והן לאלו אשר מצאו תעסוקה לאחרונה לאחר תקופת אבטלה ממושכת.
  3. להשעות את המגבלה על תקופת הזכאות לדמי אבטלה, עבור עובדים שקיבלו דמי אבטלה בשנה האחרונה. כיום, עובדים שכבר ניצלו את זכאותם לדמי אבטלה במהלך 12 החודשים האחרונים, אינם זכאים לדמי אבטלה לאחר פיטוריהם/הוצאתם לחל"ת. גם צעד זה יגן על עובדים שסבלו בעבר מהעסקה בלתי סדירה ועל כן מיצו את זכאותם לדמי אבטלה.
  4. לאפשר ל"מובטלים חוזרים" מתחת לגיל 40 לקבל דמי אבטלה מלאים. על פי החוק, עובדים מתחת לגיל 40 שקיבלו דמי אבטלה בארבע השנים האחרונות מסווגים כ"מובטלים חוזרים", ומקבלים רק 85% מדמי האבטלה שהיו זכאים להם, וגם מוגבלים למספר נמוך יותר של ימי אבטלה. צעד זה רלבנטי במיוחד לצעירים שהיו בחל"ת בתקופת הקורונה, ועכשיו שוב הוצאו לחל"ת עקב המלחמה.
  5. לתת מענק הסתגלות לעובדים מעל גיל 67, שהוצאו לחל"ת או פוטרו. כיום, קבוצה זו אינה זכאית כלל לדמי אבטלה, ורבים מהם מתקיימים רק בזכות הכנסתם מעבודה המשלימה את קצבת הזקנה הנמוכה שהם מקבלים. בתקופת הקורונה, הם קיבלו מענק של עד 4,000 ₪ (בהתאם להכנסתם מפנסיה) במקום דמי אבטלה, שהיה חיוני להשרדותם הכלכלית של עשרות אלפי אזרחי ותיקים.
  6. להעניק דמי אבטלה לעובדים שעתיים שהיקף עבודתם הופחת בעקבות המלחמה. על פי חוק, עובדים שעתיים זכאים לדמי אבטלה רק אם המעסיק פיטר אותם או הוציא אותם לחל"ת. אולם במקרים רבים, המעסיק פשוט בוחר לצמצם את היקף המשמרות או השעות הנדרשות מהעובד השעתי. בכך הוא משמר גמישות מירבית מבחינתו, אך נגרמת פגיעה משמעותית בהכנסת העובדים. כדי לתת מענה לבעיה זו, אנו מציעים כי עובדים שעתיים יוכלו לקבל דמי אבטלה על ההפרש בין הכנסתם החודשית הממוצעת בששת החודשים שקדמו ל-7 אוקטובר, לבין הכנסתם אחרי ה-7 לאוקטובר.

הצענו להחיל הקלות וצעדים אלו על עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת מאז פרוץ המלחמה, קרי מאז 7 אוקטובר 2023. כמו כן, הצענו לפתח תמריצים אשר יעודדו עובדים שהוצאו לחל"ת או שהיקף משרתם הופחת, לחפש ולמצוא עבודה חלופית או נוספת.

הישגים ועדכוני פעילות

פעילותנו ביחד עם עוד 50 ארגוני חברה אזרחית שכנעה את המדינה לתת דמי אבטלה ומענקי סיוע לעובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בעת המלחמה. למרות ההתנגדות הראשונה של משרד האוצר, התוכנית הכלכלית למלחמה שהתקבלה בנובמבר 2023 כללה את רוב המענים שדרשנו:

1. כל מי שמפוטר או מוצא לחל"ת יקבל דמי אבטלה מהיום הראשון, ולא יקוזזו לו ימי חופשה. בנוסף, אושר חל״ת קצר של מינימום 14 ימים במקום מינימום של 30 יום.

2. בני 67 ומעלה יקבלו דמי אבטלה של 75% מהמשכורת החודשית, עד גובה של 4,000 ש"ח.

3. תקופת האכשרה, שמעניקה זכאות לדמי אבטלה, קוצרה ל-6 חודשי עבודה בלבד. לאנשים עם מוגבלויות היא קוצרה ל-3 חודשים.

4. מובטלים חוזרים (מי שקיבל דמי אבטלה ב-4 שנים האחרונות) יקבלו הטבה של אי הפחתת תקופת קבלת דמי האבטלה.

ברכנו על כך שחברי הכנסת הבינו את הצורך הדחוף ומנעו הידרדרות מיידית לעוני של עובדים מושבתים רבים.

מה הלאה?

ביקשנו מהממשלה להמשיך את הסיוע הכלכלי לעובדים הפגיעים ביותר גם בחודשים ינואר ופברואר 2024, ופעלנו לכך באינטנסיביות בתקשורת ובכנסת, אך לצערנו הפעם בקשתנו לא נענתה.

בנוסף, פעלנו כדי לסייע להחזרת עובדים מחל״ת באמצעות ייסוד מנגנון ״העסקה גמישה״, שיאפשר להעסיק עובדים בחלקיות משרה ולקבל פיצוי מהמדינה על היקף המשרה שקוצץ. בקשתנו בעניין זה נדונה לעומק בממשלה, ואנו תקווה כי יאומץ מנגנון ממשלתי לשעת חירום בעניין זה, צופה פני עתיד. 

קראו עוד:

תוכן עדכוני פעילות

פנינו אל שר האוצר, שר הכלכלה והתעשייה, ושר העבודה, בבקשה לגבש ולהעביר חקיקה חדשה שתבטיח הגנה על פרנסתם של המובטלים הפגיעים ביותר (אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלויות, ומפוני הדרום והצפון) גם בחודשים ינואר-פברואר 2024, לצד צעדים לעודד החזרה של עובדים מחל"ת, כדי למנוע היווצרות אבטלה כרונית וארוכת טווח.
 
 
מענה לפנייתנו: לשכת שר העבודה, 4.2.24
 
 
התקדמות חשובה בדיון שיזמנו בוועדת העבודה בכנסת: הממשלה תגבש מודל להעסקה גמישה. יו״ר הוועדה, ח״כ ישראל אייכלר, קיבל את הצעת משרד הכלכלה לרכז את קידום הנושא בשולחן עגול של מעסיקים, עובדים והמדינה.
 
בתוך 30 יום משרד האוצר נדרש להציג מסקנות בנושא, וכן בעניין סיוע לעובדים שעתיים, שנפגעו תעסוקתית בעקבות המלחמה.
 
מימדי האבטלה והמשבר הכלכלי מחייבים את הממשלה לקדם תמריצים כדי להחזיר את המשק לפעילות, גם למי שיכול לחזור רק חלקית.
 
הגענו הבוקר לדיון חשוב שיזמנו בוועדת העבודה, בנושא הסדרי חל"ת וחל"ת גמיש לעובדים במלחמת "חרבות ברזל”, בשם 50 ארגונים חברתיים ועסקיים שרואים את המצב בשטח של כלל העובדים שנפגעו תעסוקתית מהמלחמה.
 
מה המשמעות של חל״ת גמיש או העסקה גמישה?
 
המעסיק מחזיר לעבודה בהיקף משרה שיכול, ומשלם לעובד על כך.
המדינה תשלם דמי אבטלה רק על חלק המשרה המושבת בשווי 70% מהשכר.
 
למה זה קריטי כבר עכשיו?
  • להניע את גלגלי המשק – ככל שיחזרו יותר עובדים, נעודד עובדים נוספים לחזור, והיקף הפעילות תגדל בצורה הדרגתית.
  • לתת לאנשים משמעות – חשוב לנפש ולחוסן.
  • לחדש יחסי עובד מעביד – שכרגע נמצאים בסכנה להתנתק לאור הזמן שחולף.
  • לחדש את ההפרשות הסוציאליות.
  • לחסוך למדינה מאות מיליוני שקלים.
 
כיום ישנם כ-137,000 עובדים בחל"ת שטרם חזרו לעבודה (שאר דורשי העבודה הינם מפוטרים). אם רק 20% מהעובדים המושבתים יוחזרו מחל"ת למשרה חלקית, חודשיים מוקדם יותר מכפי שהיו מוחזרים ללא השיפוי הממשלתי, החסכון הכולל למדינה יהיה מעל 150 מיליון ₪. מועסק ממוצע בחל”ת, שיוחזר לעבודה בחצי משרה – יחסוך למדינה 3,250 ₪ בחודש.
 
ועוד נושא חשוב – הכשרות מקצועיות!
 
בשותפות ״המקפצה״, שותפות של 50 ארגונים חברתיים ועסקיים, אנו זועקים שצריך לקדם גם בימי שגרה ובוודאי כעת: השקעה בפיתוח מיומנויות חדשות לעבודה.
חייבים להשקיע בליווי וסיוע למי שנפגעו תעסוקתית מהמלחמה, במיוחד מפונים או לא רק – חשוב לנצל את התקופה הנוכחית כדי לסייע להם להשתדרג תעסוקתית.
 
איך עושים את זה?
 
מתקצבים את שירות התעסוקה כדי שיוכל להגיע לכל עובד מושבת בעקבות המלחמה כדי לעשות לו אבחון תעסוקתי, ולמי שמעוניינים – לממן קורסי הכשרה מקצועית, שיעשו על ידי מכללות, בשיתוף מעסיקים, כדי להבטיח תעסוקה בקצה.
 
זו השקעה הכי משתלמת שיש כי היא תאפשר להרבה מאד אנשים ועסקים להשתדרג, ותוציא אותנו מהמשבר הכלכלי כמנוף צמיחה לעתיד של המדינה.

פעילותנו ביחד עם עוד 50 ארגוני חברה אזרחית שכנעה את המדינה לתת דמי אבטלה ומענקי סיוע לעובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בעת המלחמה.

מיד עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", התגייסנו לקדם מענים מדינתיים לאזרחים ולעסקים. ביחד עם 50 ארגונים חברתיים ועסקיים, שגייסנו כבר בשבוע הראשון למלחמה, פנינו לממשלה בהצעות לסיוע לעובדים מושבתים, שהתבססו על הלקחים שהפקנו ממתווה החל״ת בקורונה.

במסגרת זו הגדנו יעד ברור: תמיכה ממשלתית מיידית בכל העובדים שהפסידו את מקום עבודתם באופן חלקי או זמני או מלא. למרות ההתנגדות הראשונה של משרד האוצר, התוכנית הכלכלית למלחמה כללה את רוב המענים שדרשנו:

1. כל מי שמפוטר או מוצא לחל"ת יקבל דמי אבטלה מהיום הראשון, ולא יקוזזו לו ימי חופשה. בנוסף, אושר חל״ת קצר של מינימום 14 ימים במקום מינימום של 30 יום.

2. בני 67 ומעלה יקבלו דמי אבטלה של 75% מהמשכורת החודשית, עד גובה של 4,000 ש"ח.

3. תקופת האכשרה, שמעניקה זכאות לדמי אבטלה, קוצרה ל-6 חודשי עבודה בלבד. לאנשים עם מוגבלויות היא קוצרה ל-3 חודשים.

4. מובטלים חוזרים (מי שקיבל דמי אבטלה ב-4 שנים האחרונות) יקבלו הטבה של אי הפחתת תקופת קבלת דמי האבטלה.

ברכנו על כך שחברי הכנסת הבינו את הצורך הדחוף ומנעו הידרדרות מיידית לעוני של עובדים מושבתים רבים.

לקראת סוף חודש נובמבר 2023, פנינו בדחיפות לשרי העבודה והאוצר כדי לבקש הארכה להקלות בדמי אבטלה, וכעת שמחים לעדכן על ההחלטה המבורכת של שר האוצר להאריך את מודל החל"ת עד סוף חודש דצמבר 2023.

מה הלאה?

ביקשנו מהממשלה גם לסייע לשימור עובדים. אנו מציעים מנגנון שיאפשר להעסיק עובדים בחלקיות משרה ולקבל פיצוי מהמדינה על היקף המשרה שקוצץ. כמו כן, נמשיך לפעול כדי שהממשלה תספק פתרון לפיצוי העובדים השעתיים המושבתים, שעדיין לא נמצא להם מענה.

פניותנו לממשלה

תקשורת

אתם הכוח שלנו לשנות!

הצטרפו לקהילה של 121 וקחו חלק בעשייה משמעותית לתיקון חברתי