ערוץ 121

החקיקה המוצעת תפצה את העובדים בדמי אבטלה של 70% מהשכר שהופסד, כך שבכל מקרה כולם יפסידו חלקית. חשוב שלפחות את ההחזר הזה כל מי ששכרו נפגע – יקבל (ישראל היום)

עשרות אלפי קשישים בישראל חיים בגפם וללא מענה בסיסי מהמדינה, בשגרה ובחירום. הפיצול הממשלתי והיעדר תיאום מותירים אותם שקופים וחסרי הגנה (כלכליסט)

מודל שבו עובדים יקבלו שכר מלא על השעות שעבדו והמדינה תשלים את השאר בדמי אבטלה יחסוך כסף למדינה ויטיב עם כל הצדדים (מקור ראשון)

הורים לילדים עם מוגבלות קוגניטיבית נאלצים להיאבק על כיסאות גלגלים ממונעים שהמדינה מסרבת לממן. כשמערכת הבריאות בוחרת בתקנות – המשפחות משלמות בגב, בשחיקה ובחיים עצמם.

השר יריב לוין מוביל מהלך שיכול לשנות את מצבם של אלפי קשישים בישראל – האם הפעם זה באמת יקרה?

ישראלים רבים נפגעו נפשית ופיזית ממתקפת 7 באוקטובר, אך המדינה מתעלמת ממעגלי הפגיעה המורכבים ואינה מספקת להם הכרה או סיוע. ילדים, אחים שכולים וקרובי משפחה של נרצחים נותרים מחוץ למערכת התמיכה, ללא טיפול נפשי או אופק שיקומי (וואלה)

שנת 2024 היתה שנה של מלחמה מדממת, אובדן וכאב שלא פסחו כמעט על אף בית בישראל. בצפון ובדרום מאות אלפים פונו מבתיהם, והיקף הקשיים בכל היבטי החיים הגיע לרמות בלתי נסבלות.

ביום השואה – אסור שנעצום עיניים מול המצוקה של האזרחים הוותיקים בישראל (כלכליסט)

שותפינו היקרים, בליל הסדר, כשנסב לשולחן ונספר את סיפור החירות, לבנו יהיה עם אלה שחירותם נגזלה.

בינה מלאכותית כבר לא רק מייעלת – היא גם מתחזה. יותר ויותר קשישים נופלים קורבן להונאות קוליות מתוחכמות, שמצליחות לשחזר במדויק את קולם של בני משפחתם. "אנו ממליצים לכל אזרח ותיק להתייעץ עם בני משפחה לפני ביצוע כל פעולה פיננסית" (ליאור אוחנה, ynet)

עשרות קשישים נמצאו השנה מתים בביתם במצב קשה של ריקבון מתקדם. המדינה חייבת לפעול בדחיפות ולהטמיע פתרונות למניעת המקרים המזעזעים הללו.

בחירת מסגרת חינוכית לשנת הלימודים הקרובה. עבור הורים לילדים בגילאי לידה עד שלוש, זוהי הפעם הראשונה שעליהם לבחור מסגרת חינוכית שתלווה את ילדיהם שעות ארוכות ביום, והלחץ מובן (באר שבע נט)

63% מצוותי החינוך בגיל הרך דיווחו על עלייה במצוקת הפעוטות בזמן המלחמה, כך לפי סקר שערכה עמותת 121 • המצוקה התבטאה במיוחד בזעם, בסרבנות ובקשיי שינה • "אלו השפעות שייקח זמן לשקם, הילדה שלי לא חוותה ילדות נורמלית", שיתפה אם לילדה בת 3 בצפון • הסקר מצביע גם על המצב הקשה של צוותי החינוך (תומר אלמגור, דאטה N12)

מאות בעלי עסקים מצאו את עצמם בלי עבודה במהלך המלחמה האחרונה, ונאלצו להמציא את עצמם מחדש. כמה זה חדש? קוסמטיקאית שהפכה למטפלת זוגית ואדריכל שהפך למקעקע הם רק ההתחלה. "לפי התחזיות, עד שנת 2035 כ-25.6% מהעצמאים עלולים למצוא את עצמם מתחת לקו העוני. מדובר בעלייה חדה", אומרים בלשכת העצמאים בישראל

תוצאות סקר חדש של שירות התעסוקה מספרות סיפור שאנחנו צריכים להקשיב לו: 63% מהמילואימניקים שוקלים לשנות את מסלול הקריירה שלהם בעקבות המלחמה. 19% נוספים אינם יודעים לאן מועדות פניהם. רק 18% מהמילואימניקים מעדיפים להמשיך במקצוע ובמקום העבודה הקיים שלהם.

על רקע גל הקור, קשישים במצב כלכלי קשה מספרים כיצד הם נאלצים לוותר על חימום הבית, מוצרי מזון בסיסיים ותרופות, כדי לגמור את החודש תוך כדי סיכון חייהם. "אני לא יכול להרשות לעצמי להדליק חימום, אז אני מתכסה בשמיכה", מספר יוסי (70) שחי מקצבת זקנה של כ-5,000 שקל. בעמותת 121 ששמה לה למטרה לקדם שינוי בנושא אומרים כי "חייבים להעלות את קצבת הזקנה כדי שכל קשיש יקיים את עצמו בכבוד" (נועה אליהו, ynet)

בשבוע הקשה הזה, בו הוחזרו חטופים בארונות ועברו למעלה מ-500 ימים למלחמה, ברור כי עד שלא יוחזר החטוף האחרון – לא נוכל להתחיל בתהליך ריפוי לאומי. את התחושה הזו חלקו השבוע רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג, ושר הבריאות, ח״כ אוריאל בוסו, שהשתתפו במפגש מיוחד שערכנו עמותת 121 ואיש העסקים, רפי פומרוק, שמסייע לנו בהתנדבות ובתרומה.

עמותת 121 חושפת שמשרד החינוך קיצץ מחצית מהתקציב שיועד לשיפור איכות החינוך לגיל הרך, עוד לפני המלחמה: "מטפלות נותרות ללא הכלים להתמודד עם טראומה של פעוטות בקו העימות". משרד החינוך: "ההכשרות לא נפגעו" (יובל בגנו, מעריב)

כנס "השבר הנפשי בעקבות המלחמה – איך נצא מזה יחד?", התקיים במטרה להציף את הצורך הדחוף בשינוי מדיניות והגדלת המשאבים בתחום החוסן והבריאות הנפשית בעקבות ה-7 באוקטובר (אלינור פביקר, מקור ראשון)

בכירים במערכת הבריאות ובני משפחה של נפגעי פוסט טראומה, בהם אחיה של שיראל ששרדה את הנובה ושמה קץ לחייה, התכנסו על מנת להציף את הצורך הדחוף בטיפול בבריאות הנפש בעקבות אירועי 7 באוקטובר. שר הבריאות: "שום אומה לא התמודדה עם אתגר כזה" (אביחי חיים, וואלה)

פחות משבוע לאחר דוח חמור של מבקר המדינה בנושא המשבר בבריאות הנפש בישראל, מספר שר הבריאות אוריאל בוסו על הכוונה להכשיר פסיכולוגים קלינים בישראל בשש שנים במקום בתשע. בכנס ביוזמת עמותת 121, אמר: "לא יהיה מצב שכל כך הרבה יילכו לתואר ראשון ולא ימשיכו לתואר שני. ההכשרה כולל הסטאז' תסתיים בשש שנים" (אור הדר, ynet)

משרד החינוך מבקש לדחות את החיוב של המחנכות במעונות לעבור הכשרה בסיסית. בדחיית ההכשרה, המדינה למעשה מסכנת את עתידם של אלפי ילדים ואת חוסנה של החברה הישראלית כולה (רות שטרן-קטרי, מקור ראשון)

בין שלל מאבקי התקציב בישראל, נדמה כי קול אחד נותר לרוב חלש מדי, כמעט בלתי נשמע – קול האזרחים הוותיקים. דור שהקים מדינה, הניח תשתיות ונלחם במלחמות, מוצא עצמו היום מתמודד עם אתגרי הישרדות יומיומיים: קצבאות זקנה נמוכות ויוקר מחיה מזנק שמכריח אותם לבחור בין מזון לתרופה

האם בשנה של מלחמה קשה וקיצוצים בלתי נגמרים בתקציבים אפשר לשכנע את המדינה להשקיע בחיזוק התשתיות

תקציב 2025 מקרב אותנו למציאות בלתי נסבלת עבור עשרות אלפי אזרחים ותיקים. בזמן שהמלחמה הותירה צלקות עמוקות בביטחוננו האישי, איום נוסף מרחף מעל דור המייסדים – המאבק היומיומי של רבים מהם לשרוד כלכלית, בריאותית ונפשית. דעה (עמי גרינברג, mako)

נתוני משרד העבודה מראים עלייה של 22% בשיעור הגברים החרדים המשתתפים בקורסים מקצועיים. מומחים קוראים להגדלת התקציבים כדי לנצל את הפוטנציאל לחיזוק הכלכלה ולצמצום פערים חברתיים

כ-50 אלף קשישים סובלים מבדידות: המשרד לשוויון חברתי הודיע על יוזמה "לחיזוק האזרחים הוותיקים", אבל התוכנית לא מתעדפת את המאבק במגיפת בדידות ואובדנות הקשישים, שהחריפה מאז פרוץ המלחמה (יובל בגנו, מעריב)

בעוד בני זוגן משרתים ברציפות מאז 7 באוקטובר, נשות אנשי מילואים רבות נדרשות לוותר על הקריירה ומתקשות למצוא פתרון תעסוקתי מותאם למצבן. ללא התערבות של המדינה בהסבה מקצועית איכותית ומותאמת, דווקא מי שנושאות על גבן את המדינה – ימשיכו להתקשות (מאקו)

המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ביוזמה חדשה להפגת בדידות ועידוד אורח חיים בריא בקרב אזרחים ותיקים (ישראל היום)

עבור אזרחים ותיקים שתלויים בקצבאות כמקור הכנסה, המציאות הכלכלית היומיומית בישראל אינה נסבלת ממילא | ליוקר המחיה התווספה גם המלחמה, שדחקה עוד יותר את האוכלוסייה שנמצאת בשוליים | דווקא עכשיו, על הממשלה לפעול במהירות ולהבטיח לקשישים רשת ביטחון כלכלית שתאפשר להם קיום בכבוד (עמי גרינברג, דבר)

סקר המפונים הגדול של עמותת 121 ומיזם 710 שנה לאחר הפינוי מצא שמחצית המפונים מהדרום והצפון שוקלים לעזוב ולא לחזור לישוב הקבע שלהם. מבין מפוני הצפון 70% שוקלים לא לחזור ליישובי המקור שלהם. 60% מהמפונים דיווחו שפרנסתם נפגעה, 53% מהמפונים נותנים ציון גרוע לממשלה על הטיפול במצבם התעסוקתי. חמישית מהמפונים לא עובדים. "אנחנו לפני קטסטרופה תעסוקתית-כלכלית.

70% ממפוני הצפון שוקלים לא לחזור ליישובים שאותם נאלצו לעזוב: כך עולה מסקר מקיף שערך מכון "מאגר מוחות" בקרב 500 מפונים • וזה לא הנתון המדאיג היחיד: 20% מהמפונים לא עובדים כלל ו–68% טוענים שלא קיבלו סיוע מספק מהמדינה • עידו אדלר, שפונה מקריית–שמונה: "גם ככה הייתה בעיר מצוקת תעסוקה, ואחרי המלחמה, כשהרבה עסקים לא יחזרו, יהיה שם עוד יותר קשה. עצוב לי שזה המצב, אני אוהב את הצפון" • גאיה לוי, שעזבה את שאר ישוב: "אני מיואשת, כועסת, לפעמים יש אופטימיות ואני אומרת שזו הזדמנות לשנות את החיים, אבל רוב הפעמים אני בייאוש ואפיסת כוחות" (ענת לב-אדלר, ידיעות אחרונות)