תקשורת

מדינת ישראל בטראומה מתמשכת, ומערך בריאות הנפש קורס תחת העומס • בזמן שאנשי הטיפול נשחקים ועוזבים, הפתרון למשבר מחייב לא רק חיזוק של השירות הציבורי – אלא גם בניית מעטפת תמיכה קהילתית ברשויות המקומיות • אי אפשר לצפות מפסיכולוגים להחזיק לבדם חברה שלמה שמתקשה לנשום (ישראל היום, טלי ניר)

מדינה שמבקשת מאזרחיה לגלות חוסן בשעות הקשות ביותר, חייבת להבטיח לבניה שגם ביום שאחרי יהיה מי שילווה אותם בחזרה לתפקוד, לעבודה, למשפחה ולחיים (טלי ניר, ישראל היום)

שהמשק פועל תחת חירום, הוא לא נסגר לגמרי אבל גם לא באמת מתפקד כרגיל. חלק מהעסקים פתוחים, חלקם עובדים בהיקף חלקי, עובדים רבים רוצים לחזור לשגרה אבל לא תמיד יכולים לעשות זאת באופן מלא (בשבע, יקותיאל משי)

כ־31% מכלל העובדים במדינה, כשרובם משתייכים לקבוצות החלשות ביותר לא נכללים במתווה של סמוטריץ' • הסיבה טכנית, אבל ההשלכה חברתית עמוקה • עובד שעתי כמעט אינו מוצא לחל"ת – פשוט מפסיקים לזמן אותו למשמרת • זו לא תקלה, זו בחירה, וזמן מלחמה מאתגר שכזה הוא הזמן לבחור אחרת (ישראל היום, טלי ניר)

משרד הביטחון הכיר לאחרונה בקצינת משטרה שנפגעה נפשית מחשיפה לסרטוני השבעה באוקטובר. ההכרה החריגה מאירה קבוצה רחבה של בני משפחה שנפגעו מחשיפה מקוונת ואינם מוכרים, ולצדם נפגעים שכן הוכרו אך מתקשים לשוב לתפקוד מלא בהיעדר מסלול שיקום מותאם (עינבל כהן תובל, בשבע)

עשרות אלפי נפגעי ה-7.10 וארועי איבה אחרים זקוקים להרחבת הסיוע בדרך לשיקום ולחזרה לחיים

אחרי האסון במעון: כ-15 אחוז בלבד מהפעוטות בירושלים בגילאי 3-0 נמצאים במסגרת מפוקחת. לא מדובר על עניין חינוכי אלא בראש ובראשונה בסוגייה בטיחותית. הטרגדיה ברוממה חייבת להיות נקודת מפנה. הילדים אינם יכולים להמתין עוד | טור דעה (מתן שמאי, מנהל קהילות אקטיביסטיות)

מותם של שני התינוקות בירושלים הוא תזכורת כואבת למחיר של היעדר מדיניות כוללת • זהו רגע שמחייב מעבר מהתמודדות נקודתית להסדרה אמיתית של התחום כולו (טלי ניר, ישראל היום)

סבסוד מעונות היום למשרתי המילואים הוא צעד כלכלי מבורך, אך אינו פותר את משבר האיכות העמוק בתחום החינוך לגילאי ל-0 עד 3. כדי למנוע נזקים התפתחותיים וצמצום פערים חברתיים, על המדינה להשקיע בשיפור שכר המחנכות, בהכשרה מקצועית ובתקינה שתעמוד בסטנדרטים הבינ"ל (טלי ניר, וואלה)

מה קורה כשאחרי עשרות שנות עבודה אין מספיק כסף לתרופות?

הכתבה של ציון נאנוס בחדשות 12 לא קלה לצפייה.

17.5 דקות שחושפות את מה שקורה מאחורי הדלתות הסגורות: אזרחים ותיקים שאוכלים פחות. שמוותרים על מקלחת. שנאלצים לבחור כל יום מחדש בין צרכים בסיסיים.