תקווה לנפש - המטה לקידום החוסן והבריאות הנפשית

מקדמים חיזוק לאומי של מערכות בריאות הנפש והחוסן בעקבות המלחמה

שילוב כוחות החברה האזרחית כדי לתת תקווה לנפש

מלחמת חרבות ברזל ומגפת הקורונה חשפו את הצורך במענה לאומי רחב הן להתמודדות עם מצבי משבר, והן לחיזוק החוסן הנפשי באופן רב-מערכתי ורב-גילאי.

למרבה הכאב, הקצאת משאבים נמוכה לאורך שנים הביאה למחסור בתשתיות מתאימות ובכוח אדם מיומן, המקשים על מתן שירותים איכותיים ויעילים. גם אחרי הגידול בהשקעה עליו החליטה הממשלה בעקבות המלחמה, התקציבים שניתנו לא מאפשרים לסגור את הפערים ולתת מענים מספקים. 

לאור הצורך והדחיפות, יזמנו במהלך 2024 מהלך אזרחי שמטרתו לאגד את בעלי העניין והמומחים בתחום מהחברה האזרחית לפעול יחד באופן שיטתי ומאורגן לאורך זמן כדי לקדם הסדרה והשקעה לאומית ראויה למען הבריאות והחוסן הנפשי בישראל.

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

אתם הכוח שלנו לשנות!

יחד נקדם השקעה ממשלתית. הצטרפו וקבלו עדכוני פעילות ישירות למייל:

הצורך והדחיפות

מלחמת "חרבות ברזל", ומגפת הקורונה לפניה, חשפו את חשיבות החוסן והבריאות הנפשית וביססו את הסוגייה כנושא מרכזי על סדר היום בישראל. הצורך הינו רחב ועמוק: נדרש מענה לאומי מקיף, שבבסיסו מענים שיאפשרו באופן רחב התמודדות עם קושי, אתגר וטראומה, וכן קידום של צמיחה, התפתחות אישית והצלחה בהשגת יעדי החיים.

למרבית הצער, מערכת בריאות הנפש הממשלתית כושלת כיום בכלל הממדים, כולל התמודדות עם מצבי קיצון, ונתונה במשבר עמוק. שורש הבעיה הינו הקצאת משאבים נמוכה בהרבה מהנדרש ומהמקובל במדינות מפותחות, שאינה נותנת לבריאות הנפשית את מקומה הראוי בסדר העדיפויות הלאומי. המחסור במשאבים ייצר מערכת דלה, במצב הישרדותי, שאינו מאפשר פיתוח חזון וראייה כוללת.

בתחום החוסן האתגר מועצם בשל הפיצול במערכת הממשלתית, ללא תיאום או אסטרטגיה משותפת לגופים הרלבנטיים השונים. אין אחריות ממשלתית ברורה לריכוז העבודה עם הציבור הרחב, כדי לחזק את יכולתו לעמוד בפני משברים ולמנוע מצוקה ותחלואה. לשלטון המקומי, המתמודד כיום עם בעיות אלו, לא ניתנו המשאבים והכלים הנדרשים כדי לתת להם מענה. 

הרחבת התמיכה ברמת המדינה נדרשת כיום בכלל המערכות – בריאות, חינוך, רווחה ועוד – ומתן מענה לכל קבוצות הגיל מגיל הרך ועד הזקנה. כדי להבטיח שכל אדם יקבל את התמיכה והמשאבים הנדרשים להתמודדות ולהתפתחות מיטבית, יש צורך בהשקעה משמעותית בתחום. זו אינה רק השקעה באינדיבידואל, אלא בחוסן הקהילתי והלאומי כולו.

איך אנחנו מובילים את השינוי?

השקנו יוזמה אזרחית ארוכת טווח, בה שותפים בעלי עניין ומומחים מהחברה האזרחית, וביחד אנו פועלים לקידום השקעה לאומית שיטתית בתחומי הבריאות הנפשית והחוסן בישראל.

יוזמה זו מכוונת לאזן בין שני צרכים חיוניים: התמודדות עם המשבר המיידי, שמתקיים כבר שנים רבות, אך דחיפותו רק הועצמה עקב האירועים האחרונים, ובנייה מחדש של המערכת בצורה נכונה שתבטיח בנייה של היסודות הנדרשים למערכת רחבה טווח הארוך.

כדי לתת מענה לאתגרים אלו, חברי השותפות מגבשים יחד הצעות ממוקדות לשינוי מדיניות הניתנות ליישום בטווח של 3-5 שנים. הצעות אלו יכללו הרחבת השירותים כדי לתת מענה לצרכים הנוכחיים, ובה בעת יעזרו לחיזוק התשתיות, צמצום הפערים ואיזונים נכונים יותר ברמה המערכתית האסטרטגית.

מטרתנו היא שההצעות שנפתח עם השותפים מהשטח יתבססו על הידע הקיים בשדה המקצועי, ויהנו מתמיכה רחבה בקרב הגורמים החוץ-ממשלתיים הרבים העוסקים בתחום. פיתוחן וקידומן דורש את השתתפותם הפעילה של גורמים אלו, לצד עבודה מקצועית עם הממשלה והדרג הפוליטי המגובה בפעילות ציבורית ותקשורתית לאורך זמן.

כנס אור באופק ותקווה לנפש 12.7.26
כנס "איך נוביל שיקום יחד? החוסן הלאומי והנפשי בצל המלחמה", 12.7.26

יעדי המדיניות שלנו

כדי לקדם את היעד הרחב של חיזוק החוסן והבריאות הנפשית ברמה הלאומית, החלטנו ביחד עם השותפים למהלך לפתח הצעות מדיניות שיפרטו כיצד הממשלה יכולה להניע את השינויים הנדרשים במערכת, בדגש על שני תחומים:

1. הגדלת תקציבי המדינה לטיפול ושיקום בקהילה

נפעל להקצאת תקציב ייעודי קבוע להרחבת טיפול ושיקום בקהילה, אשר יגדיל את המשאבים המוקצים לתחום ביחס למצב הקיים. במסגרת זאת נבקש כי תיקבע חלוקת אחריות וסמכויות ברורה ומחייבת למענים בקהילה, וכי יוסדר תמחור הולם וארוך טווח לחלופות אשפוז ומענים נוספים בקהילה. כמו כן, נפעל לכך שיקבעו מנגנונים לתמיכה בבני משפחה כמענה קהילתי מוביל, ותינתן גמישות למתמודדים בבחירת הכלים שיסייעו להם.

2. הרחבת יכולות השלטון המקומי במתן מענים בתחום החוסן והבריאות הנפשית

נקדם הקצאת תקציבים ייעודיים משמעותיים, ובמידת הצורך הגדרת סמכויות נדרשות, לחיזוק והפעלת תשתיות לחיזוק החוסן הנפשי ברשויות המקומיות ובאשכולות. כמו כן, נפעל לחיוב הרשויות המקומיות לגבש אסטרטגיה מקומית כוללת וארוכת טווח בתחום, בהתבסס על מיפוי צרכים, יכולות ופערים. לצורך יישומה, נקדם הקצאת תקציבים תוספתיים לרשויות המקומיות, אשר יוקצו לפי מפתח שישקלל את האתגרים שניצבים בפני כל רשות והמשאבים העומדים לרשותה. 

וידאו ותמונות

איך נוביל שיקום יחד? החוסן הלאומי והנפשי בצל המלחמה | 12.7.26

בדקנו עם פוליטיקאים מכל קשת המפלגות איך עונים על השאלה הזו בכנס המשותף של שותפויות "אור באופק" ו"תקווה לנפש", שקיימנו בעמותת 121. לכנס הגיעו נציגי מפלגות, לצד עשרות ארגונים חברתיים, אנשי מקצוע ומובילי שטח שפועלים יום יום עם נפגעי המלחמה ועם מי שנושא על כתפיו את הנטל הנפשי שלה. הייתה הסכמה רחבה על שני דברים: ראשית, מאות אלפי ישראלים נפגעו מהמלחמה פיזית ונפשית, ועדיין לא מקבלים את המענה שמגיע להם. שנית, הדרך לשנות את המציאות חייבת לעבור בכנסת ובממשלה שתקום ותחליט לתעדף את הנושא.

איך נצא מהשבר הנפשי שיצרה המלחמה? | 16.2.25

הרבה תשובות וסיבות לתקווה ניתנו במפגש מיוחד שערכנו בעמותת 121. רינה מצליח, חברת הנהלה ב-121, ראיינה בנושא את שר הבריאות ח”כ אוריאל בוסו, רעיית נשיא המדינה הגברת מיכל הרצוג, פרופ’ חזי לוי, מנכ”ל בית החולים ברזילי, ואיל גולן, אחיה של שורדת נובה שיראל שרה גולן ז”ל. בערב שנערך בגלריה דובנוב בתל אביב, היו כמה הסכמות חשובות של כל הדוברים: ההכרה בצורך בהגדלת תקציבי המדינה לטיפול ושיקום בקהילה, חיזוק יכולות השלטון המקומי כדי לקדם את החוסן הקהילתי, וצורך בסיוע הרבה יותר נכון של המערכות כדי לסייע לנפגעים הרבים מהמלחמה ברמה הנפשית.

עדכוני פעילות

תוכן עדכוני פעילות

איך נוביל שיקום יחד? החוסן הלאומי והנפשי בצל המלחמה
 
אתמול בדקנו עם פוליטיקאים מכל קשת המפלגות איך עונים על השאלה הזו בכנס המשותף של שותפויות "אור באופק" ו"תקווה לנפש", שקיימנו בעמותת 121. לכנס הגיעו נציגי מפלגות, לצד עשרות ארגונים חברתיים, אנשי מקצוע ומובילי שטח שפועלים יום יום עם נפגעי המלחמה ועם מי שנושא על כתפיו את הנטל הנפשי שלה.
 
הערב נערך בריברסייד בתל אביב, תרומה של איש העסקים רפי פומרוק, בהנחייתה ובהתנדבותה של רינה מצליח, שניהם חברי המועצה הציבורית שלנו ב-121. הייתה הסכמה רחבה על שני דברים: ראשית, מאות אלפי ישראלים נפגעו מהמלחמה פיזית ונפשית, ועדיין לא מקבלים את המענה שמגיע להם. שנית, הדרך לשנות את המציאות חייבת לעבור בכנסת ובממשלה שתקום ותחליט לתעדף את הנושא.
 
הנה חלק מהדברים החשובים שנאמרו בכנס:
 
פרופ׳ מולי להד, נשיא ומייסד מרכז משאבים קריית שמונה, מומחה עולמי בתחום החוסן: "הצורך במענה נפשי הוא עצום, אבל החלמה אמיתית לא מתרחשת רק בחדר הטיפולים. ככל שנחזק את הקהילות, הרשויות המקומיות וקופות החולים, כך יגדל הסיכוי שאנשים יחזרו לחיים. כולנו נולדנו עם 'שריר החוסן', והשאלה היא אם אנחנו מטפחים אותו או מזניחים אותו. לכן ישראל חייבת לעבור מתפיסה של תגמול לתפיסה של שיקום קהילתי, משפחתי ואישי. אדם יכול להשתקם רק ביחד עם המשפחה והקהילה שיתמכו בו, ולא לבד."
 
ח"כ מיכל וולדיגר, הציונות הדתית: "רוב רובן של הוועדות הרפואיות כיום הן אנטי־שיקומיות. הן מתמקדות בשאלה עד כמה אדם פגוע, במקום לשאול מה הוא צריך כדי לחזור לתפקוד. הגיע הזמן לעבור מתפיסה של קצבאות לתפיסה של שיקום, ולהתאים לכל נפגע מסלול שיקום אישי שיסייע לו לחזור לחיים ולעבודה."
 
"בכנסת הזאת הבאנו כמיליארד וחצי שקלים לבריאות הנפש, אבל המלאכה עדיין לא הושלמה. חייבים להמשיך לחזק את כוח האדם: להוסיף עוזרי רופא, אחיות פסיכיאטריות ומקצועות טיפול נוספים, כדי שהפסיכיאטרים יוכלו להתמקד בטיפול ולא בבירוקרטיה. לצד זה, חוסן לא נבנה רק בחדר הטיפולים. כולנו סוכני חוסן, מורים, שוטרים, סייעות ועובדי הרשויות, וצריך להכשיר אותם לזהות מצוקה ולהיות חלק ממערך החוסן של מדינת ישראל."
 
ח"כ רם בן ברק, ביחד: "בריאות הנפש והחוסן הלאומי חייבים להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה הבאה, גם מבחינה תקציבית. כדי שנוכל לתת מענה לכל מי שזקוק לו, חייבים להשקיע בכוח האדם, לתגמל טוב יותר פסיכולוגים ופסיכיאטרים ולעודד יותר אנשים לבחור במקצוע. התוכנית חייבת להיות הוליסטית, והמטרה שלה היא להחזיר כל נפגע, נפשית או פיזית, למעגל החיים."
 
ענבר יחזקאלי, ישר: "הטרור השתנה וגם החוק חייב להשתנות. יש אנשים שנפגעו נפשית באופן קשה למרות שלא היו בזירת האירוע, אלא נחשפו בזמן אמת לאירועים באמצעות הטלפון או סרטונים. אם נגרם נזק מוכח, המדינה חייבת להרחיב את ההכרה גם אליהם במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה."
 
ח"כ ואליד אלהואשלה, רע"ם: "כדי לצמצם את הפגיעה בבריאות הנפש, המדינה חייבת לתת מענה לסוגיות היסוד בחברה הערבית, ובראשן המחסור במיגון והפשיעה, שמשאירה קהילות שלמות במצב חירום מתמשך. במקביל, צריך לרתום את הממשלה, הרשויות המקומיות והחברה האזרחית כדי להביא את המשאבים הנדרשים ולבנות מענה אמיתי לחוסן הנפשי."
 
לירן אבישר בן-חורין, ביחד: "אנחנו צריכים לעבור ממדיניות של טיפול במשבר למדיניות של איתור ומניעה. כפי שבכל מקום עבודה יש ממונה למניעת הטרדה מינית, כך צריך למנות גם ממונה לבריאות הנפש שיזהה מצוקה בזמן ויחבר עובדים למענה. התערבות מוקדמת תחזק את החוסן ותמנע הידרדרות."
 
ד"ר רתם סיון, הדמוקרטים: "כל עוד הממשלה לא תתרגם את הדיבורים על בריאות הנפש לתקציב, הם יישארו מילים יפות. ישראל משקיעה כיום כ־7.3% מהתמ"ג בבריאות, שיעור נמוך ביחס למדינות ה־OECD, וצריך להעלות אותו לפחות ל־8.5%. במקביל, חייבים לתת לרשויות המקומיות את הכלים והמשאבים להוביל את המענה בקהילה."
 
ישראל בן שטרית, ישראל ביתנו: "כמי שנפצע קשה בלחימה ועבר שש ועדות רפואיות, אני יודע שהמטרה של המדינה לא יכולה להיות רק לקבוע אחוזי נכות. כשאדם נפצע, לא רק הוא נפגע, גם בן או בת הזוג, הילדים והמשפחה כולה. לכן השיקום חייב להיות הוליסטי, עם תוכנית אישית שתסייע לפצוע ולמשפחתו לחזור לחיים, לשגרה ולתעסוקה. זו הפרדיגמה שמדינת ישראל חייבת לאמץ."
 
ח"כ אלון שוסטר, כחול לבן: "חוסן לאומי נבנה קודם כול מתוך קהילה. לפני 20 שנה נפצע קשה יונתן אנגל מרקטה בשער הנגב. אחרי שהשתחרר מבית החולים הוא יכול היה לחזור למשפחתו, אבל בחר לחזור לשדרות, כי אמר: 'בשדרות אני אף פעם לא אהיה לבד'. זה בעיניי חוסן, חברה שיודעת לעטוף אנשים, לא רק באמצעות אנשי מקצוע, אלא גם באמצעות קהילה וסולידריות."
שמחנו שנציגים מכל קצוות המפה הפוליטית הגיעו לשמוע, לדון ולהביע עמדה. המבחן יהיה בבחירות הקרובות, ואחריהן, בקווי היסוד של הממשלה שתקום.
 
מה אנחנו מקדמים יחד?
 
בשותפות "אור באופק", אנו מובילים מהלך אזרחי להתאמת מנגנון ההכרה, הפיצוי והשיקום לעשרות אלפי נפגעי מלחמת חרבות ברזל, יחד עם נפגעים וארגוני סיוע מהחברה האזרחית. בשותפות "תקווה לנפש", אנו מקדמים השקעה לאומית שיטתית וארוכת טווח בבריאות הנפש ובחוסן, כדי להתמודד עם המשבר הנוכחי ולבנות תשתיות שיחזקו את החוסן האישי, הקהילתי והלאומי לשנים הבאות.
 
תודה לכל מי שלקח חלק, אנחנו מזמינים אתכם להצטרף, לתמוך ולהתעדכן בפעילות שלנו.
תודה גדולה לתומכים ולשותפים ב"אור באופק" ו"תקווה לנפש":
 
קבוצת דינמו (ריברסייד), פדרציית טורונטו, קרן משפחת שטיינהרט, משפחת ליאון, קהילת נתינה Giving Group Community, פדרציית פילדלפיה, קרן שוסטרמן, קרן ון ליר, הג'וינט, קרן ברכה, משפחת לדרמן.

לקראת כנס "החוסן הלאומי והנפשי בצל המלחמה" שייערך ב-12.7, שלחנו פנייה רשמית לנציגי המפלגות השונות שאישרו את השתתפותם. המכתב, שנשלח בשם עשרות ארגונים חברתיים משותפויות "אור באופק" ו"תקווה לנפש", קורא למנהיגי הציבור לכלול במצע מפלגתם ובקווי היסוד של הממשלה הבאה התחייבות ברורה לשיקום נפגעי המלחמה ולחיזוק מערך בריאות הנפש והחוסן הלאומי.

בפנייתנו הצגנו את עקרונות המדיניות והדרישות המרכזיות של שתי השותפויות הרחבות שהקמנו בעמותת 121:

  • שותפות "אור באופק": מובילה דרישה לרפורמה מקיפה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה המשנת 1970, שאינו מותאם עוד למציאות הנוכחית. השותפות מציעה ליצור מסלול שיקום ייעודי הכולל ליווי מקצועי ותוכנית שיקום אישית הממוקדת בתפקוד ובהחלמה של הנפגע ולא רק בדרגת נכותו, לצד הרחבת ההכרה בנפגעים ומעטפת תמיכה למשפחות.

  • שותפות "תקווה לנפש": פועלת לחיזוק מערך החוסן הנפשי ברשויות המקומיות, המהוות את הדרג הקרוב ביותר לתושב. השותפות קוראת למדינה לתקצב ולהוביל מהלך שבו הרשויות יגבשו אסטרטגיה רב-שנתית מבוססת מיפוי, הכוללת רצף מענים לכל שלבי החיים, צוותי חוסן לחירום ותיאום מוסדר בין אגפי החינוך, הרווחה והבריאות.

הדגשנו בפני חברי הכנסת כי לאחר שנות לחימה ממושכות, השקעה לאומית פרואקטיבית בריפוי ובחוסן הקהילתי והאישי היא תנאי הכרחי ליציבות החברתית ולצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל ביום שאחרי המלחמה.

למסמך המלא >>

מחזקים את החוסן הלאומי יחד – בשותפות רחבה מכל המגזרים

משבר ה-7 באוקטובר חיזק את ההבנה שבריאות הנפש של הציבור נשענת על עבודה משולבת של כלל הגורמים בשטח: רשויות מקומיות, ארגוני חברה אזרחית, אנשי מקצוע, אקדמיה וגורמים ממשלתיים.

כולנו יחד יוצרים את המעטפת שנמצאת לצד התושבים מדי יום.

היום קיימנו מפגש שולחנות עגולים של מטה "תקווה לנפש", שהקמנו בעמותת 121, כחלק מתהליך מקיף לקידום שינוי מדיניות בתחום החוסן והבריאות הנפשית.

למפגש הגיעו עשרות שותפות ושותפים – נציגי רשויות, ארגונים חברתיים, אנשי מקצוע, חוקרים ואנשי אקדמיה. יחד בחנו סוגיות מרכזיות: תפקידם של האשכולות, שילוב כלל הרשויות בתהליך, ומודלים תקציביים שיאפשרו בניית תשתיות ופעילות רציפה ומתכללת לאורך זמן.

המפגש חידד עד כמה חיוני לפעול בשיתוף פעולה רחב, לפתח מודלים אפקטיביים ולתת לרשויות ולארגונים את הכלים להמשיך בעשייה המשמעותית שלהם למען התושבים.

זהו צעד נוסף וחשוב בעבודה המשותפת של כולנו לקידום מדיניות שתציב את החוסן והבריאות הנפשית של תושבי ישראל במרכז.

מפגש שולחנות עגולים תקווה לנפש 10.12.25

איך נצא מהשבר הנפשי שיצרה המלחמה?

הרבה תשובות וסיבות לתקווה ניתנו במפגש מיוחד שערכנו בעמותת 121 ביחד עם איש העסקים ומי שמסייע בהתנדבות ובתרומה לפעילותנו, רפי פומרוק.

רינה מצליח, חברת הנהלה ב-121, ראיינה בנושא את שר הבריאות ח”כ אוריאל בוסו, רעיית נשיא המדינה הגברת מיכל הרצוג, פרופ’ חזי לוי, מנכ”ל בית החולים ברזילי, ואיל גולן, אחיה של שורדת נובה שיראל שרה גולן ז”ל.

בערב שנערך בגלריה דובנוב בתל אביב, היו כמה הסכמות חשובות של כל הדוברים: ההכרה בצורך בהגדלת תקציבי המדינה לטיפול ושיקום בקהילה, חיזוק יכולות השלטון המקומי כדי לקדם את החוסן הקהילתי, וצורך בסיוע הרבה יותר נכון של המערכות כדי לסייע לנפגעים הרבים מהמלחמה ברמה הנפשית.

רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג:

"כשנבחר הנשיא ב-2021, היה לי ברור שבריאות הנפש יהיה אחד התחומים המרכזיים שבהם אני אעסוק. כמי שאינה אשת מקצוע בתחום, אני יכולה לדבר עליו ולהביא אותו לכל במה שבה אני עומדת, ולהגיד לאנשים: זה נושא חשוב, אל תתביישו, תבקשו עזרה. כמובן, מאז ה-7 באוקטובר פגשנו הרבה משפחות, המון עצב, פצועים, משפחות שפונו מהדרום ומהצפון, ובוודאי משפחות שכולות. יש צורך גדול מאוד, אבל גם הרבה תקווה, ערבות הדדית והושטת יד לעזרה. יש הבנה רחבה ויוזמות רבות בתחום".

שר הבריאות, אוריאל בוסו:

"על מנת להבטיח מתן מענה איכותי ולעמוד בצרכים שהולכים וגדלים אנחנו זקוקים לעוד הרבה אנשי מקצוע חדשים. חייבים לפתוח את השורות, להנגיש את מקצוע הפסיכולוגיה לעוד אוכלוסיות בישראל ולגרום לשיעורים גדולים מאלה שהתחילו ללמוד – לסיים את לימודיהם ולהיכנס למעגל העבודה בתחום. בהתייעצות עם מועצת הפסיכולוגים החלטתי להוביל לשינוי תוכנית ההכשרה, שתוביל, בין היתר, לקיצורה לפחות מתשע שנים. בימים הללו אנחנו עובדים על תוכנית חדשה שתבטיח שבעוד חמש שנים יהיו בישראל יותר פסיכולוגים חדשים מכל חלקי החברה הישראלית תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה".

איל גולן, אחיה של שיראל שרה גולן ז"ל:

"המקרה של שיראל גולן צריך להיות איציק סעדיאן של מערך בריאות הנפש האזרחי במדינת ישראל. שיראל לא שלחה יד בנפשה – נפשה נרצחה ב-7 באוקטובר. היא שרדה את מתקפת הטרור, היא ברחה תחת אש, היא חזרה הביתה – אבל המדינה לא הייתה שם כדי להציל אותה. אנחנו כאן כדי לוודא שזה לא יקרה שוב."

עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121:

"המלחמה חשפה עוד יותר עד כמה רעועות התשתיות החברתיות שלנו בהרבה תחומים. אחת הרעועות שבהן היא מערכת בריאות הנפש. המערכת הזו סבלה במשך עשורים ממחסור עצום בתקציבים. הגענו לשביעי באוקטובר במצב קשה מאוד של המערכת. לפני כמה חודשים הקמנו את שותפות "תקווה לנפש" המטה לקידום החוסן והבריאות הנפשית. הצבנו 2 מטרות לגרום להגדלת תקציבי המדינה שמושקעים בטיפול ושיקום בקהילה. יעד נוסף שהצבנו הוא להרחיב את היכולות והתקציבים בשלטון המקומי לחיזוק החוסן והבריאות הנפשי. בנוסף, הקמנו פרויקט נוסף כדי להבטיח שכל נפגעי פעולות האיבה מתחילת המלחמה יקבלו הכרה ואת הזכויות לשיקום. כולנו כאן יחד כדי לייצר שינוי משמעותי בבריאות הנפש ובזכויות נפגעי פעולות האיבה בהקדם".

המפגש היה מבחינתנו צעד חשוב ליצירת שותפות רחבה לקידום מדיניות שתבטיח משאבים ומענים ציבוריים למען החוסן והבריאות הנפשית.

תודה לכל מי שלקח חלק, אנחנו מזמינים אתכם להצטרף, לתמוך ולהתעדכן בפעילות שלנו.
 
עיצוב תמונה - קולאז אירוע רפי פומרוק 2025

תקשורת

שותפים לפרויקט

לוגו שיקום אחר

איך את ואתה יכולים להפוך שותפים לשינוי?

התמיכה שלך מאפשרת לנו לגייס שותפים, לחקור ולפתח הצעות חקיקה ומדיניות, להעלות את המודעות הציבורית לנושאים שבהם הן עוסקות, ולשכנע את שרי הממשלה, חברי הכנסת והדרג המקצועי הבכיר לפעול לשינויים בסוגיות חברתיות רחבות – שינויים שישפרו לטובה את חייהם של מאות אלפי ישראלים ויבטיחו את עתידנו כחברה בעלת חוסן פנימי ולכידות, שמעניקה לפרט שוויון הזדמנויות ומחויבת לערכים הבסיסיים של צדק חברתי.

הצטרפו אלינו, ויחד נהפוך את המדינה שלנו למקום שטוב יותר לחיות בו – לכולם!

בחרו בסכום לתרומה חודשית מתחדשת