ערכה של קצבת הזקנה, הדלה מלכתחילה, ממשיך להישחק ביחס לשכר הממוצע, כתוצאה מההחלטה להצמיד אותה למדד המחירים לצרכן בלבד. כך, הפער בין רמת החיים של אזרחים ותיקים לבין זו של כלל האוכלוסייה ממשיך להתרחב.
בתחילת השנה (3.1.2024) עדכן הביטוח הלאומי על עליית הקצבאות בהתאם לעלייה במדד ובשכר הממוצע. החדשות לגבי קצבת הזקנה עגומות כרגיל. גובהה עלה ב-3.3% בלבד, בהתאם לאינפלציה. כתוצאה מכך, האזרח הותיק הטיפוסי, שיש לו תוספת ותק מלאה, יקבל קצבה של רק 2,604 ש"ח, או 84 ש"ח יותר מאשר ב-2023 (אם הוא מעל גיל 80, הקצבה גבוהה קצת יותר – 2,751 ש"ח). את "התוספת" הזו יהיה ניתן לראות בתשלומי הקצבה שיועברו בחודש הבא.
קצבת הזקנה נמוכה מאוד מלכתחילה, ואינה מאפשרת לאזרחים ותיקים לפרוש בכבוד אחרי שנות עבודה ארוכות. אבל בנוסף לכך, היא גם נשחקת עוד ועוד מדי שנה, ביחס לשכר הממוצע, שעולה בקצב מהיר הרבה יותר מהאינפלציה. במהלך העשור האחרון, מאז שנת 2014, השכר הממוצע גדל ב-38%, בעוד קצבת הזקנה עלתה ב-13%. משמעות הדבר היא שחיקה של כמעט חמישית בערכה של קצבת הזקנה לעומת השכר במשק.
לא צריך ללכת רחוק כדי לראות כיצד ניתן לעשות את הדברים אחרת. קצבת הנכות הכללית מוצמדת לשכר הממוצע, ולכן היא לפחות משמרת את שוויה ביחס לרמת החיים הכללית בישראל. כתוצאה מכך, היא תגדל ב-2024 בשיעור כמעט כפול מזה של קצבת הזקנה, וגם תעמוד על סכום גבוה משמעותית (אם כי עדיין לא מספיק), של 4,291 ש"ח (בדרגה של אי כושר השתכרות מלא).
בניגוד לקצבת הזקנה, קצבת הנכות גדלה באופן משמעותי בעשור האחרון, בשיעור של 83%. עלייה זו משקפת לא רק את ההצמדה לשכר, אלא גם חקיקה בכנסת שהעלתה את הקצבה בשיעור ניכר.
איך זה קרה? הקרדיט כולו מגיע לאנשים עם מוגבלויות בעצמם, שהתארגנו וניהלו מחאה ומאבק ציבורי עיקש כדי לעמוד על זכויותיהם. עדיין יש דרך ארוכה ללכת עד שהם יקבלו יחס הוגן מהמדינה, אבל לפחות הפער הצטמצם.
לעומת זאת, קצבתם של האזרחים הותיקים רק הולכת ונשחקת. לפני קצת יותר משנתיים, הממשלה הודיעה על יוזמה שלכאורה היתה אמורה כמעט להכחיד את העוני (לפי הגדרתו המקובלת) בקרב האזרחים הותיקים. מדובר היה בעלייה של כ-15% בגובהה של קצבת השלמת הכנסה, המיועדת בעיקר לאנשים בגיל הפרישה שתלויים לגמרי בקצבאות למחייתם. כיום קצבה זו עומדת על 4,132 ש"ח ליחיד מתחת לגיל 70, ונמוכה במקצת מקו העוני.
אבל ב-2022, השנה בה נכנסה לתוקף העליה בקצבת השלמת הכנסה, שיעור העוני בקרב זקנים ירד רק מ-15% ל-12.7%. למעלה מ-150 אלף אזרחים ותיקים המשיכו לחיות בעוני, לפי הדוח השנתי של הביטוח הלאומי. יתרה מכך, הכנסתם של הזקנים העניים היתה נמוכה ב-27 אחוזים מקו העוני בממוצע. כלומר, העלייה בקצבת השלמת ההכנסה לא רק נכשלה בביעור העוני בקרב האזרחים הותיקים אלא גם בקושי מקרבת אותם לרף הנדרש.
יש להדגיש, כי מטרת המדינה אינה צריכה להיות מניעת עוני בקרב אזרחים ותיקים, אלא הבטחת חיים ראויים ומכובדים בשנות הפרישה. אבל גם אם מציבים מטרה נמוכה יותר, המערכת הנוכחית עדיין נכשלת.
