התאמת מנגנון ההכרה והשיקום לעשרות אלפי נפגעי מלחמת חרבות ברזל
מאז ה-7 באוקטובר, עשרות אלפי אזרחים שנפגעו ישירות מפעולות האיבה, מתמודדים עם הפגיעה הפיסית והנפשית שחוו. המערכת הקיימת אינה מספקת את ההכרה והמענים להם זקוקים הנפגעים. בעמותת 121 יזמנו את הקמתה של שותפות ״אור באופק״, כדי להוביל יחד עם הנפגעים וארגוני הסיוע שיפור מערכתי, שיתן מענה מיטבי לכל נפגעי איבה.
שתפו:
אתם הכוח שלנו לשנות!
הצטרפו וקבלו עדכוני פעילות ישירות למייל:
הצורך והדחיפות
מלחמת חרבות ברזל הביאה למספר חסר תקדים של נפגעי פעולות איבה. 80,000 כבר הוכרו כנפגעי פעולות איבה, וישנם עוד עשרות אלפים שדורשים הכרה וסיוע כדי להשתקם.
המערכת הממשלתית שהוקמה מתוקף חוק התגמולים מ-1970 לא היתה ערוכה להתמודד עם האתגר. כללי הזכאות אף אינם מותאמים למצבם של רבים מהנפגעים, כך שרבים מהם כלל לא זכאים לסיוע. לכן, יש צורך דחוף להתאים את מנגנון הפיצויים והשיקום לממדי אסון לאומי, כדי לאפשר טיפול יעיל ומקיף בכל נפגעי פעולות האיבה.

איך אנחנו מובילים את השינוי?
יזמנו מהלך אזרחי לקידום רפורמה להכרה ושיקום נפגעי פעולות האיבה, אותו אנחנו מובילים יחד עם ארגוני ומומחים מהחברה האזרחית, ביניהם ארגוני שטח המייצגים ותומכים בנפגעי ה-7 באוקטובר. המהלך כולל גיבוש וקידום הצעות לשינוי הקריטריונים ותהליך ההכרה בנפגעי פעולות האיבה, והקמת מערך פיצויים ושירותי שיקום נלווים, המותאם להיקף הנפגעים חסר התקדים.
אנו חוקרים לעומק את הנושא, ומגבשים בימים אלה הצעה מקיפה לתיקון החוק, בשיתוף כל השותפים. אנו בודקים גם את ההשלכות התקציביות ותקוותנו היא לבנות מודל בר-קיימא. המטרה שלנו היא ארוכת טווח: שהמדינה תשפר את המערכת באופן שיהיה עמיד לדורות, ותיתן מענה מיטבי לכל נפגעי איבה, היום ובעתיד.
וידאו ותמונות
איך נוביל שיקום יחד? החוסן הלאומי והנפשי בצל המלחמה | 12.7.26
בדקנו עם פוליטיקאים מכל קשת המפלגות איך עונים על השאלה הזו בכנס המשותף של שותפויות "אור באופק" ו"תקווה לנפש", שקיימנו בעמותת 121. לכנס הגיעו נציגי מפלגות, לצד עשרות ארגונים חברתיים, אנשי מקצוע ומובילי שטח שפועלים יום יום עם נפגעי המלחמה ועם מי שנושא על כתפיו את הנטל הנפשי שלה. הייתה הסכמה רחבה על שני דברים: ראשית, מאות אלפי ישראלים נפגעו מהמלחמה פיזית ונפשית, ועדיין לא מקבלים את המענה שמגיע להם. שנית, הדרך לשנות את המציאות חייבת לעבור בכנסת ובממשלה שתקום ותחליט לתעדף את הנושא.
כנס מעטפת ראויה לנפגעי פעולות האיבה – ממשיכים מכאן יחד | 26.10.26
מאז השבעה באוקטובר 2023, בו חוו כמאה אלף אזרחים את הזוועה בזמן אמת, הפכה סוגיית המענים לנפגעי פעולות האיבה לאתגר לאומי עצום. כ-80,000 אנשים הוכרו כנפגעים, אך עשרות אלפים נוספים נותרו מחוץ להגדרות החוק הקיים, שנחקק ב-1970 ואינו תואם את המציאות בשנת 2025. שותפות "אור באופק – המטה לקידום מענה לנפגעי פעולות איבה", שהקמנו בעמותת 121, התכנסה היום יחד עם רעיית הנשיא, נציגי הממשלה וארגוני הסיוע כדי לומר: המשימה לא הושלמה!
עדכוני פעילות
תוכן עדכוני פעילות
לקראת כנס "החוסן הלאומי והנפשי בצל המלחמה" שייערך ב-12.7, שלחנו פנייה רשמית לנציגי המפלגות השונות שאישרו את השתתפותם. המכתב, שנשלח בשם עשרות ארגונים חברתיים משותפויות "אור באופק" ו"תקווה לנפש", קורא למנהיגי הציבור לכלול במצע מפלגתם ובקווי היסוד של הממשלה הבאה התחייבות ברורה לשיקום נפגעי המלחמה ולחיזוק מערך בריאות הנפש והחוסן הלאומי.
בפנייתנו הצגנו את עקרונות המדיניות והדרישות המרכזיות של שתי השותפויות הרחבות שהקמנו בעמותת 121:
שותפות "אור באופק": מובילה דרישה לרפורמה מקיפה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה המשנת 1970, שאינו מותאם עוד למציאות הנוכחית. השותפות מציעה ליצור מסלול שיקום ייעודי הכולל ליווי מקצועי ותוכנית שיקום אישית הממוקדת בתפקוד ובהחלמה של הנפגע ולא רק בדרגת נכותו, לצד הרחבת ההכרה בנפגעים ומעטפת תמיכה למשפחות.
שותפות "תקווה לנפש": פועלת לחיזוק מערך החוסן הנפשי ברשויות המקומיות, המהוות את הדרג הקרוב ביותר לתושב. השותפות קוראת למדינה לתקצב ולהוביל מהלך שבו הרשויות יגבשו אסטרטגיה רב-שנתית מבוססת מיפוי, הכוללת רצף מענים לכל שלבי החיים, צוותי חוסן לחירום ותיאום מוסדר בין אגפי החינוך, הרווחה והבריאות.
הדגשנו בפני חברי הכנסת כי לאחר שנות לחימה ממושכות, השקעה לאומית פרואקטיבית בריפוי ובחוסן הקהילתי והאישי היא תנאי הכרחי ליציבות החברתית ולצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל ביום שאחרי המלחמה.
הגשנו לוועדת מור יוסף נייר עמדה מקיף מטעם שותפות "אור באופק – המטה לקידום מעמד נפגעי פעולות איבה" (המרוכזת על ידי עמותת 121), הקורא להתאמת מערך השיקום למציאות התפקודית בשטח. בנייר העמדה הדגשנו כי בעוד שהמסגרת המשפטית הקיימת רואה בנפגע כפרט את יחידת הזכאות המרכזית, תהליך השיקום בפועל מתרחש בתוך התא המשפחתי ונשען על בני משפחה קרובים הנושאים בנטל כבד ללא מענה מוסדר מהמדינה.
במסגרת נייר העמדה, הצגנו מתווה סדור המבוסס על מספר עקרונות ויעדים אופרטיביים:
מנגנון קביעת צורך דו־שלבי: הצעה למסלול מהיר ויעיל המבוסס על "מרשם ליווי" (אינדיקציה קלינית של הגורם המטפל) לצד הערכה תפקודית משלימה של עובד שיקום, במטרה למנוע מבחני תלות פולשניים.
חלופות יישומיות לתמיכה כלכלית: פירוט מודלים אפשריים ובהם פיצוי בגין אובדן הכנסה, מענק חודשי קבוע לפי שלוש רמות צורך (נמוכה, בינונית וגבוהה), או מודל משולב המשלב פיצוי כספי עם תמריץ לשימור תעסוקה.
מנגנון ייעודי לאחים שכולים בגירים: עיצוב מסלול מובחן של "מענק הסתגלות משפחתי" לתקופה של עד 12 חודשים, המעניק מענה לפגיעה התפקודית או התעסוקתית הייחודית בעקבות האובדן.
מעטפת שיקום תעסוקתית, לימודית וכלכלית: סל כלים משלים הכולל הגנה מפני פיטורים למטפלים עיקריים, התאמות במקום העבודה (כגון גמישות בשעות ועבודה מרחוק), מימון לימודים והכשרות מקצועיות, וייעוץ פיננסי למשפחות.
שותפות "אור באופק" המליצה לוועדה לאמץ את המודל המשולב כחלופה המרכזית, שכן הוא מציע איזון ראוי בין מענה כלכלי ממשי, תמרוץ להמשך השתתפות בשוק העבודה ומנגנוני בקרה אפקטיביים.
פנינו ליו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בשם עמותת "121 – מנוע לשינוי חברתי" ושותפויותיה, בבקשה דחופה להסדיר את מעמדם ולהרחיב את זכויותיהם של בני משפחה המטפלים בנפגעי פעולות איבה. בפנייתנו הדגשנו כי בעקבות אירועי המלחמה, המשק הישראלי מתמודד עם עלייה חסרת תקדים במספר הפצועים הנושאים פגיעות פיזיות ונפשיות מורכבות, מצב המאלץ בני משפחה רבים לצמצם את משרתם או לעזוב כליל את שוק העבודה כדי להפוך למטפלים עיקריים (Caregivers) ללא כל רשת ביטחון כלכלית או סוציאלית.
במסגרת המסמך חידדנו את המלצות המדיניות הנדרשות ליצירת מעטפת תמיכה לאומית ומניעת שחיקה כלכלית ונפשית של המשפחות: הכרה רשמית בבני משפחה מטפלים ומניעת פיטוריהם מהעבודה, מתן תגמול כספי מותאם או נקודות זיכוי ממס, והסדרת זכאות לימי חופשה ייעודיים לצורך הטיפול ביקירהם. בנוסף, קראנו לוועדה להוביל מהלך חקיקה מקיף בשיתוף המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה, אשר יבטיח את שימור הזיקה של המטפלים לשוק העבודה, ינגיש עבורם ליווי פסיכולוגי וימנע הידרדרות של משפחות רבות למעגל העוני.
אלפי אנשים עדיין חיים ב-7 באוקטובר, רבים מהם לא מקבלים מענה מהמדינה – ביניהם נפגעים שהגיעו ראשונים לשטח, בני משפחה מטפלים, אחים שכולים.
יחד עם שותפות "אור באופק – המטה לקידום מענה לנפגעי פעולות איבה", שהקמנו בעמותת 121, אנחנו מציעים מסלול חלופי שיקומי שכולל מעטפת כלכלית טיפולית לאורך זמן כדי שיצליחו להשתקם.
תקשורת
- 9.8.26 | וואלה | שמעו את יקיריהם נרצחים דרך הטלפון, המדינה מסרבת להכיר בהם כנפגעי איבה
- 17.7.26 | The Jerusalem Post | אקולוגיה של ריפוי: המאבק לשינוי מערך השיקום לנפגעי 7 באוקטובר
- 13.7.26 | וואלה | "השיקום תקוע, המשפחות משלמות את המחיר": רק 1 מכל 4 נפגעי פעולות איבה חוזר לעבוד
- 13.7.26 | מקור ראשון | סקר: רק 27% מנפגעי פעולות האיבה חזרו לעבוד כמו לפני 7 באוקטובר
- 13.7.26 | מעריב | רק 27% משורדי טבח 7.10 חזרו להיקף עבודתם: "כבר לא מסוגל לתפקד כמו פעם"
- 12.7.26 | ישראל היום | סקר: רק 27% מנפגעי פעולות איבה חזרו להיקף עבודתם מלפני 7.10
- 5.7.26 | בשבע | 1000 ימים ל-7 באוקטובר: למערכת השיקום במדינה דרוש שינוי
- 1.7.26 | The Times of Israel | האם פצועי צה"ל זכאים ליותר מאשר נפגעי פעולות איבה?
- 16.6.26 | מקור ראשון | למה נפגעי הטרור נותרים מאחור?
- 30.4.26 | מעריב | קרובי משפחה של קורבנות ה-7.10 דורשים: הכירו בנו כנפגעי פעולות איבה
- 23.4.26 | ישראל היום | הזיכרון מחייב: לראות גם את מי שנשאר
- 16.4.26 | שומרים | הם איבדו אח או אחות ב-7 באוקטובר. כל אזעקה מזכירה להם את הבוקר ההוא: "אנחנו שקופים"
- 15.2.26 | בשבע | בין הכרה לשיקום: הפער שנותר
- 29.4.25 | וואלה | הם ניצלו מהטבח, אבל לא מהבירוקרטיה: אלפי ישראלים נותרו ללא תמיכה
- 4.12.25 | בשבע | שיחת טרור - השיחה המטלטלת עם האחות שנרצחה בטבח 7 באוקטובר הותירה בנפש צלקת כואבת
שותפים לפרויקט


איך את ואתה יכולים להפוך שותפים לשינוי?
התמיכה שלך מאפשרת לנו לגייס שותפים, לחקור ולפתח הצעות חקיקה ומדיניות, להעלות את המודעות הציבורית לנושאים שבהם הן עוסקות, ולשכנע את שרי הממשלה, חברי הכנסת והדרג המקצועי הבכיר לפעול לשינויים בסוגיות חברתיות רחבות – שינויים שישפרו לטובה את חייהם של מאות אלפי ישראלים ויבטיחו את עתידנו כחברה בעלת חוסן פנימי ולכידות, שמעניקה לפרט שוויון הזדמנויות ומחויבת לערכים הבסיסיים של צדק חברתי.
הצטרפו אלינו, ויחד נהפוך את המדינה שלנו למקום שטוב יותר לחיות בו – לכולם!