הגנה על עובדים
ושימור תעסוקה בעת מלחמה

תוכן עדכוני פעילות

1. קיצור תקופת החל"ת המינימלית ל-9 ימים: הצעת החוק, בנוסחה הנוכחי, מגבילה את הקלותיה רק לאנשים שהוצאו לחל"ת של 12 יום ומעלה. החוק אמנם מאפשר קטיעה של יום אחד ברצף החל"ת, אך בפועל, נוכח השינויים במגבלות לאורך תקופת המבצע, היו אנשים שהרצף שלהם נקטע ביותר מיום אחד, אבל עדיין הושפעו וניזוקו מהמלחמה. בהתאם לכך, אנו מציעים, הן בכל הנוגע לדמי אבטלה והן בכל הנוגע למענק לבני 67 ומעלה, להחיל את החוק על כל מי שהוצא לחל"ת של 9 ימים ומעלה.
   
   
2. סיוע לעובדים בשכר שעתי שהיקף עבודתם הופחת: לפי הנתונים העדכניים ביותר שברשותנו (מהסקר החברתי של הלמ"ס בשנת 2016), 23% מהעובדים במשק עובדים על בסיס שכר שעתי, בענפים כמו ניקיון, אבטחה, סיעוד, קמעונאות, בניין, חקלאות, מסעדנות, עמותות וחינוך בלתי פורמלי. רבים מהם מועסקים ללא התחייבות מעסיק למינימום שעות עבודה, כלומר הם מזומנים למשמרות על פי הצורך. בדרך כלל, עובדים אלו שייכים לקבוצות המוחלשות ביותר בחברה, ומתאפיינים בהכנסה נמוכה ובמשאבים כלכליים מוגבלים. בתקופת המלחמה עם אירן, עקב המגבלות וצמצום היקף הפעילות העסקית שנגרם בעקבותיהן, מעסיקים צמצמו את היקף השעות שהם מקצים לעובדים אלו, אולם מבלי להוציאם לחל"ת או לפטרם. כתוצאה מכך, עובדים אלו רואים ירידה חדה בהכנסתם, אולם אינם זכאים לדמי אבטלה. לרבים מהם אין כל חסכונות או רשת בטחון, וגם אובדן ההכנסה החלקי עשוי להביא אותם לכדי מצוקה משמעותית. כדי לתת מענה לבעיה זו, אנו מציעים כי עובדים שעתיים יוכלו לקבל דמי אבטלה על ההפרש בין הכנסתם היומית הממוצעת בששת החודשים שקדמו ל-12 יוני, לבין הכנסתם היומית הממוצעת בתקופה הקובעת. יצוין, כי בעיה דומה קיימת גם בקרב עובדים שהיקף משרתם קבוע, אך נאלצו לעבוד בהיקף מצומצם בתקופת המבצע, בשל המגבלות, הצורך לטפל בילדים וכן הלאה. במקרים רבים, המעסיקים נאלצו לנכות לעובדים אלו ימי חופשה או שכר, מבלי שניתן היה להוציאם לחל"ת. ראוי כי הממשלה תיתן את הדעת על סוגיה זו, במסגרת הדיונים המתקיימים כעת על סיוע למעסיקים והגנה על עובדים בתקופת המבצע.
   
   
3. דמי אבטלה למקבלי קצבת נכות שהיו מועסקים לתקופה של שלושה חודשים: הצעת החוק כוללת קיצור של תקופת האכשרה הנדרשת לקבלת דמי אבטלה, ל-6 חודשי תעסוקה מתוך 18 החודשים שקדמו לפיטורים או להצעה לחל"ת. עם זאת, בחקיקה קודמת, שאומצה בראשית מבצע חרבות ברזל, ניתן קיצור נוסף של תקופת האכשרה, ל-3 חודשים בלבד, עבור מקבלי קצבת נכות. זאת, נוכח הקושי הגדול של קבוצה זו למצוא תעסוקה רציפה וקבועה. איננו רואים כל סיבה שלא לאמץ הקלה זו גם בהצעת החוק הנוכחית.
   
   
4. דמי אבטלה להורים יחידנים שהיו מועסקים לתקופה של ארבעה חודשים: בדומה לאנשים עם מוגבלות, גם נשים חד הוריות מתמודדות עם אתגרים רבים בשוק העבודה, ולעתים נאלצות לעבוד בעבודות חלקית ובלתי יציבות. בהתאם לכך, ישנם חוקים (כמו חוק משפחות חד הוריות) ונהלים המביאים בחשבון את מצבן המיוחד. אנו סבורים כי גם במקרה זה, ראוי לקצר את תקופת האכשרה שלהן לארבעה חודשים.
   
   
5. סיוע לעובדים שמקום עבודתם הושבת לתקופה ממושכת בעקבות המלחמה: במהלך המלחמה, נגרם נזק משמעותי לרכוש, ובכלל זה למקומות עבודה רבים. כתוצאה מכך, ישנם אנשים רבים שלא יכלו לחזור לעבודתם גם לאחר סיום ההגבלות, וחלקם אף יאלצו להמתין במשך חודשים רבים, עד שיסתיימו שיפוצים או יימצא מתקן חלופי. בראייתנו, עבור עובדים שמשתייכים לקבוצה זו, והוצאו לחל"ת בעקבות המבצע, ראוי להאריך את תוקף ההקלות הנכללות בחוק בנוגע לדמי אבטלה לכלל תקופת החל"ת, עד שישה חודשים לכל היותר.