הגנה על עובדים
ושימור תעסוקה בעת מלחמה

קידום סיוע לעובדים מושבתים

במלחמות מאז אוקטובר 2023, וגם כעת במלחמת ״שאגת הארי״, עם השבתת המשק, עובדים מושבתים רבים נופלים בין הכסאות ולא זכאים לפיצוי לפי החוק הקיים. אנו פועלים לשינוי החקיקה כדי לא להותיר אף עובד מושבת מאחור.

ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״, וכן בתקופת מלחמת ״עם כלביא״ ו"שאגת הארי", פנינו אל שר האוצר ואל ועדת הכספים של הכנסת, בבקשה לפעולתם הדחופה כדי להגן על העובדים שהושבתו, באמצעות הקלות בדרישות לקבלת דמי אבטלה, סיוע למעסיקים לשימור עובדים ותיקונים נדרשים נוספים בחקיקות הכלכליות.

המענה המדינתי נדרש נוכח הנזק הכבד שנגרם לעובדים ולמעסיקים, אשר לא יכלו להפעיל את מקומות העבודה כרגיל או שהכנסותיהם ירדו באופן ניכר בעקבות הלחימה. שכן, בתקופות אלו הפעילות צומצמה בכל ענפי המשק: ממסחר, שירותים ותעשייה ועד בילוי ופנאי, חינוך, תעסוקה, בריאות הציבור ועוד. עסקים ועמותות נאלצו להוציא לחל"ת או לפטר את עובדיהם.

אתם הכוח שלנו לשנות!

הצטרפו לקהילה של 121 וקחו חלק בעשייה משמעותית לתיקון חברתי

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

מה הצענו? ביטחון תעסוקתי בחירום

האתגר שמציבות תקופות מלחמה למשק הישראלי מחייב מענה מדינתי גמיש, המאפשר את המשך פעילות מקומות העבודה לצד הגנה כלכלית על מי שפרנסתו נפגעה.

לאורך שלוש המערכות האחרונות: "חרבות ברזל" (2023), "עם כלביא" (2025) ו"שאגת הארי" (2026), ובהתבסס על הלקחים שהפקנו מניתוח המדיניות שהונהגה בתקופת הקורונה, גיבשנו ועדכנו שורת הצעות המבוססות על ניסיון העבר ועל ניתוח המציאות המשתנה בשטח:

  1. רשת ביטחון למפוטרים ויוצאים לחל"ת
    • דמי אבטלה: הבטחת דמי אבטלה מלאים למי שאיבד את עבודתו או הוצא לחל"ת בשל המצב הביטחוני, גם אם אינו עומד בדרישות החוק לקבלת דמי אבטלה בעת שגרה.
    • מענקים לעובדים גיל השלישי: סיוע חודשי ייעודי לעובדים מעל גיל 67 שאינם זכאים לדמי אבטלה, כדי למנוע הידרדרות לעוני.
  2. שימור הקשר בין עובד למעסיק
    • מודל "העסקה גמישה": מתן סיוע למעסיקים המעוניינים לשמר את משרות עובדיהם באופן חלקי, כדי למנוע פיטורים ולאפשר חזרה הדרגתית לפעילות.
    • פיצוי על אובדן הכנסה חלקי: מענה לעובדים שהיקף משרתם צומצם ללא הוצאה לחל"ת, במטרה לשמור על רצף תעסוקתי.
  3. תיקון ליקויים והגנה על אוכלוסיות פגיעות
    • מענה לעובדים שעתיים: הבטחת פיצוי גם למי שחלק ממשמרותיו בוטלו בשל המצב. עובדים שעתיים מהווים כיום כ-31% מהשכירים במשק.
    • התאמת תנאי הסף (תקופת אכשרה): קיצור תקופת האכשרה (הזמן הנדרש לצבור כדי לקבל דמי אבטלה) ל-3 חודשים עבור אמהות חד-הוריות, עובדים עם מוגבלות וצעירים בתחילת דרכם המקצועית.
    • הגנה על זכויות סוציאליות: מניעת כפיית ניצול ימי חופשה כתנאי לקבלת סיוע, כדי להגן על צבירת הזכויות של העובד.

הצעות המדיניות שלנו אינן רק מענה למשבר נקודתי, אלא תשתית לשיפור ארוך טווח בחוסן הכלכלי של מדינת ישראל. אנו פועלים ללא הפסקה כדי להפוך את הלקחים הללו להישגים בשטח, ולהבטיח שכל עובדת ועובד יזכו להגנה הראויה להם, בכל זמן ובכל מערכה.

הקלות בתנאים לקבלת סיוע במלחמת ״שאגת הארי״

עם התמשכות הלחימה מול איראן ופתיחת מערכת ״שאגת הארי״, זיהינו כי מנגנוני הסיוע הקיימים (דמי אבטלה וחל"ת) מותירים עשרות אלפי עובדים פגיעים ללא הגנה. ב-10 במרץ 2026, פנינו לאגף התקציבים במשרד האוצר בדרישה להרחיב את מתווה הסיוע הכלכלי כך שיתן מענה אמיתי למי שהכנסתו נפגעה בפועל, גם ללא פיטורין רשמיים.

תוכן עדכוני פעילות

  1. פיצוי לעובדים שעתיים: מתן דמי אבטלה על ההפרש שבין ההכנסה הממוצעת לפני המלחמה לבין ההכנסה בפועל, עבור עובדים שהיקף משרתם צומצם ללא הוצאה לחל"ת.
  2. מענק הסתגלות לבני 67+: קביעת מענק חודשי שישלים את הכנסת העובדים המבוגרים לשכר מינימום (6,250 ₪), כדי למנוע הידרדרות לעוני של מי שאינם זכאים לדמי אבטלה.
  3. קיצור תקופת אכשרה ל-3 חודשים: עבור אוכלוסיות שמתקשות לצבור רצף תעסוקתי, בהן: צעירים ועובדים חדשים, עובדים עם מוגבלות ואמהות חד-הוריות.
  4. הגנה על ימי חופשה: קריאה למדינה למנוע מצב שבו מעסיקים כופים ניצול ימי חופשה במקום הוצאה לחל"ת, מה שגורם לעובדים להפסיד הן את ימי החופש והן את הפיצוי.

הקלות בתנאים לקבלת דמי אבטלה במלחמת ״עם כלביא״

ביחד עם 12 ארגונים חברתיים, גיבשנו הצעה מפורטת לתיקונים בהצעת חוק תכנית הסיוע הכלכלי, כדי להבטיח פיצוי הולם לקבוצות גדולות של עובדים בסיכון (רבים מהם נשים חד הוריות, אזרחים ותיקים, עובדים שעתיים ועובדים בשכר נמוך) שנותרו בהצעת החוק ללא הגנה ראויה מפני מצוקה כלכלית.

במהלך חודש יולי 2025, השתתפנו בדיוני ועדת הכספים שעסקו בנושא, בהן ביקשנו לתקן ליקויים אלו על מנת לחזק את רשת הביטחון הניתנת לאזרחי ישראל בתקופה של משבר בטחוני חסר תקדים.

תוכן עדכוני פעילות

  1. קיצור תקופת החל"ת המינימלית ל-9 ימים: הצעת החוק, בנוסחה הנוכחי, מגבילה את הקלותיה רק לאנשים שהוצאו לחל"ת של 12 יום ומעלה. החוק אמנם מאפשר קטיעה של יום אחד ברצף החל"ת, אך בפועל, נוכח השינויים במגבלות לאורך תקופת המבצע, היו אנשים שהרצף שלהם נקטע ביותר מיום אחד, אבל עדיין הושפעו וניזוקו מהמלחמה. בהתאם לכך, אנו מציעים, הן בכל הנוגע לדמי אבטלה והן בכל הנוגע למענק לבני 67 ומעלה, להחיל את החוק על כל מי שהוצא לחל"ת של 9 ימים ומעלה.

  2. סיוע לעובדים בשכר שעתי שהיקף עבודתם הופחת: לפי הנתונים העדכניים ביותר שברשותנו (מהסקר החברתי של הלמ"ס בשנת 2016), 23% מהעובדים במשק עובדים על בסיס שכר שעתי, בענפים כמו ניקיון, אבטחה, סיעוד, קמעונאות, בניין, חקלאות, מסעדנות, עמותות וחינוך בלתי פורמלי. רבים מהם מועסקים ללא התחייבות מעסיק למינימום שעות עבודה, כלומר הם מזומנים למשמרות על פי הצורך. בדרך כלל, עובדים אלו שייכים לקבוצות המוחלשות ביותר בחברה, ומתאפיינים בהכנסה נמוכה ובמשאבים כלכליים מוגבלים. בתקופת המלחמה עם אירן, עקב המגבלות וצמצום היקף הפעילות העסקית שנגרם בעקבותיהן, מעסיקים צמצמו את היקף השעות שהם מקצים לעובדים אלו, אולם מבלי להוציאם לחל"ת או לפטרם. כתוצאה מכך, עובדים אלו רואים ירידה חדה בהכנסתם, אולם אינם זכאים לדמי אבטלה. לרבים מהם אין כל חסכונות או רשת בטחון, וגם אובדן ההכנסה החלקי עשוי להביא אותם לכדי מצוקה משמעותית. כדי לתת מענה לבעיה זו, אנו מציעים כי עובדים שעתיים יוכלו לקבל דמי אבטלה על ההפרש בין הכנסתם היומית הממוצעת בששת החודשים שקדמו ל-12 יוני, לבין הכנסתם היומית הממוצעת בתקופה הקובעת. יצוין, כי בעיה דומה קיימת גם בקרב עובדים שהיקף משרתם קבוע, אך נאלצו לעבוד בהיקף מצומצם בתקופת המבצע, בשל המגבלות, הצורך לטפל בילדים וכן הלאה. במקרים רבים, המעסיקים נאלצו לנכות לעובדים אלו ימי חופשה או שכר, מבלי שניתן היה להוציאם לחל"ת. ראוי כי הממשלה תיתן את הדעת על סוגיה זו, במסגרת הדיונים המתקיימים כעת על סיוע למעסיקים והגנה על עובדים בתקופת המבצע.

  3. דמי אבטלה למקבלי קצבת נכות שהיו מועסקים לתקופה של שלושה חודשים: הצעת החוק כוללת קיצור של תקופת האכשרה הנדרשת לקבלת דמי אבטלה, ל-6 חודשי תעסוקה מתוך 18 החודשים שקדמו לפיטורים או להצעה לחל"ת. עם זאת, בחקיקה קודמת, שאומצה בראשית מבצע חרבות ברזל, ניתן קיצור נוסף של תקופת האכשרה, ל-3 חודשים בלבד, עבור מקבלי קצבת נכות. זאת, נוכח הקושי הגדול של קבוצה זו למצוא תעסוקה רציפה וקבועה. איננו רואים כל סיבה שלא לאמץ הקלה זו גם בהצעת החוק הנוכחית.

  4. דמי אבטלה להורים יחידנים שהיו מועסקים לתקופה של ארבעה חודשים: בדומה לאנשים עם מוגבלות, גם נשים חד הוריות מתמודדות עם אתגרים רבים בשוק העבודה, ולעתים נאלצות לעבוד בעבודות חלקית ובלתי יציבות. בהתאם לכך, ישנם חוקים (כמו חוק משפחות חד הוריות) ונהלים המביאים בחשבון את מצבן המיוחד. אנו סבורים כי גם במקרה זה, ראוי לקצר את תקופת האכשרה שלהן לארבעה חודשים.

  5. סיוע לעובדים שמקום עבודתם הושבת לתקופה ממושכת בעקבות המלחמה: במהלך המלחמה, נגרם נזק משמעותי לרכוש, ובכלל זה למקומות עבודה רבים. כתוצאה מכך, ישנם אנשים רבים שלא יכלו לחזור לעבודתם גם לאחר סיום ההגבלות, וחלקם אף יאלצו להמתין במשך חודשים רבים, עד שיסתיימו שיפוצים או יימצא מתקן חלופי. בראייתנו, עבור עובדים שמשתייכים לקבוצה זו, והוצאו לחל"ת בעקבות המבצע, ראוי להאריך את תוקף ההקלות הנכללות בחוק בנוגע לדמי אבטלה לכלל תקופת החל"ת, עד שישה חודשים לכל היותר.

הקלות בתנאים לקבלת דמי אבטלה במלחמת ״חרבות ברזל״

עם תחילת מלחמת ״חרבות ברזל״, יזמנו התארגנות של 50 ארגוני חברה אזרחית, וביחד עמם זיהינו את החוסרים בחקיקה הקיימת, ששוללים דמי אבטלה מועבדים מקצועות שונות. יחד גיבשנו הצעה מפורטת לתיקוני חקיקה. 

בהמשך לכך, השתתפנו בדיוני ועדת הכספים שעסקו בנושא, בהן ביקשנו לתקן ליקויים אלו על מנת לחזק את רשת הביטחון הניתנת לאזרחי ישראל בתקופה של משבר בטחוני חסר תקדים.

תוכן עדכוני פעילות

  1. לאפשר מתן דמי אבטלה לעובדים המוצאים לחל"ת לתקופה הקצרה מ-30 יום, ולהשעות את הדרישה לנצל את מלוא ימי חופשתם. מהלך זה יצמצם את הפגיעה בעובדים המוצאים לחל"ת לזמן קצר יחסית.
  2. להשעות את הדרישות לתקופת אכשרה ולאפשר לעובדים שעבדו גם תקופה קצרה לקבל דמי אבטלה. על פי החוק, עובדים נדרשים לעבוד לפחות 12 חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו לפיטוריהם/הוצאתם לחל"ת בכדי להיות זכאים לדמי אבטלה. השעיית דרישה זו תסייע הן לעובדים צעירים, והן לאלו אשר מצאו תעסוקה לאחרונה לאחר תקופת אבטלה ממושכת.
  3. להשעות את המגבלה על תקופת הזכאות לדמי אבטלה, עבור עובדים שקיבלו דמי אבטלה בשנה האחרונה. כיום, עובדים שכבר ניצלו את זכאותם לדמי אבטלה במהלך 12 החודשים האחרונים, אינם זכאים לדמי אבטלה לאחר פיטוריהם/הוצאתם לחל"ת. גם צעד זה יגן על עובדים שסבלו בעבר מהעסקה בלתי סדירה ועל כן מיצו את זכאותם לדמי אבטלה.
  4. לאפשר ל"מובטלים חוזרים" מתחת לגיל 40 לקבל דמי אבטלה מלאים. על פי החוק, עובדים מתחת לגיל 40 שקיבלו דמי אבטלה בארבע השנים האחרונות מסווגים כ"מובטלים חוזרים", ומקבלים רק 85% מדמי האבטלה שהיו זכאים להם, וגם מוגבלים למספר נמוך יותר של ימי אבטלה. צעד זה רלבנטי במיוחד לצעירים שהיו בחל"ת בתקופת הקורונה, ועכשיו שוב הוצאו לחל"ת עקב המלחמה.
  5. לתת מענק הסתגלות לעובדים מעל גיל 67, שהוצאו לחל"ת או פוטרו. כיום, קבוצה זו אינה זכאית כלל לדמי אבטלה, ורבים מהם מתקיימים רק בזכות הכנסתם מעבודה המשלימה את קצבת הזקנה הנמוכה שהם מקבלים. בתקופת הקורונה, הם קיבלו מענק של עד 4,000 ₪ (בהתאם להכנסתם מפנסיה) במקום דמי אבטלה, שהיה חיוני להשרדותם הכלכלית של עשרות אלפי אזרחי ותיקים.
  6. להעניק דמי אבטלה לעובדים שעתיים שהיקף עבודתם הופחת בעקבות המלחמה. על פי חוק, עובדים שעתיים זכאים לדמי אבטלה רק אם המעסיק פיטר אותם או הוציא אותם לחל"ת. אולם במקרים רבים, המעסיק פשוט בוחר לצמצם את היקף המשמרות או השעות הנדרשות מהעובד השעתי. בכך הוא משמר גמישות מירבית מבחינתו, אך נגרמת פגיעה משמעותית בהכנסת העובדים. כדי לתת מענה לבעיה זו, אנו מציעים כי עובדים שעתיים יוכלו לקבל דמי אבטלה על ההפרש בין הכנסתם החודשית הממוצעת בששת החודשים שקדמו ל-7 אוקטובר, לבין הכנסתם אחרי ה-7 לאוקטובר.

שימור תעסוקה: סיוע למעסיקים לשמר את משרות עובדיהם

כדי להבטיח שמירה על משרותיהם של עובדים שנמצאים בסיכון לפיטורין בעקבות הפגיעה בהיקף הפעילות של מעסיקיהם, המלצנו לתת סיוע למעסיקים, שמעוניינים לשמר את משרות עובדיהם באופן חלקי. מתווה ״העסקה גמישה״ עשוי למנוע פיטורין, והוא גם מתאים למעסיקים שמבקשים לחזור לפעילות באופן הדרגתי.

בתקופת מצב החירום שבו היקף משרת העובדים מופחת, המלצנו שהמדינה תשפה את המעסיקים בשיעור של 70% מההפרש בין עלות שכרם הקודם של העובדים לבין עלות שכרם המופחת. באופן כזה, העובדים יוכלו לקבל שכר מלא עבור השעות בהן יעבדו בפועל, ולפחות 70% מהשכר עבור השעות שהופחתו להם (הצענו שהאחוז הספציפי ייקבע בהסכמה בין המעסיקים, ארגוני העובדים, והמדינה). 

הצעה זו מבטיחה שימור של יחסי עובד/מעביד, את הפחתת הפגיעה בהכנסת העובדים, ומקסום האפשרות של העסקים לעבוד בתקופה מאתגרת כל כך. משרד הכלכלה קיבל את ההצעה והחליט לקדם תיקון חקיקה בנושא, אך החקיקה טרם הושלמה, נכון למרץ 2026. 

ההישגים שלנו והמאבק שנמשך

פעילותנו שכנעה את המדינה לתת דמי אבטלה ומענקי סיוע לעובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בעת המלחמה. למרות ההתנגדות הראשונית של משרד האוצר, התוכנית הכלכלית למלחמת "חרבות ברזל" (נובמבר 2023) והמתווה שאושר במלחמת "עם כלביא" (יולי 2025) כללו מענים משמעותיים שדרשנו, ביניהם קיצור תקופת החל"ת, מתן דמי אבטלה מהיום הראשון, ומענקים חודשיים לאזרחים ותיקים.

עם זאת, המתווה ב-2025 עדיין הותיר פערים כואבים, בראשם ההתעלמות מעובדים שעתיים – המהווים כ-31% מכוח העבודה במשק. רבים מדי מעובדים אלו, שמצבם גם כך פגיע ורגיש בעולם העבודה, סבלו מצמצום שעות חריף ללא זכאות לפיצוי.

"חרבות ברזל"

התוכנית הכלכלית שהתקבלה בחקיקה בנובמבר 2023 כללה את רוב המענים שדרשנו:

  1. נקבע כי כל מי שפוטר או הוצא לחל"ת יקבל דמי אבטלה מהיום הראשון, ולא יקוזזו לו ימי חופשה. בנוסף, אושר חל״ת קצר של מינימום 14 ימים במקום מינימום של 30 יום.
  2. אושרו מענקים לבני 67 ומעלה שפוטרו או הוצאו לחל״ת בגובה של 75% מהמשכורת החודשית, עד גובה של 4,000 ש"ח.
  3. תקופת האכשרה, שמעניקה זכאות לדמי אבטלה, קוצרה ל-6 חודשי עבודה בלבד. לאנשים עם מוגבלויות היא קוצרה ל-3 חודשים.
  4. מובטלים חוזרים (מי שקיבל דמי אבטלה ב-4 שנים האחרונות) קיבלו הטבה של אי הפחתת תקופת קבלת דמי האבטלה.

ברכנו על כך שחברי הכנסת הבינו את הצורך הדחוף ומנעו הידרדרות מיידית לעוני של עובדים מושבתים רבים.

"עם כלביא"

באמצע יולי 2025, מתווה הפיצויים שאושר כלל מענים רבים שדרשנו:

  1. קיצור תקופת החל"ת ל-10 ימים – תיקון חשוב שנדרש כדי לאפשר פיצוי לעובדים שעבדו בחלק מימי המלחמה בהתאם להנחיות.
  2. הכללת מענק ההסתגלות לאזרחים ותיקים וקיצור תקופת האכשרה לאנשים עם מוגבלות – כפי שביקשנו, ובהתאם למתווה 'חרבות ברזל' היה צעד נכון שמתחשב בצרכים של אוכלוסיות פגיעות.
  3. הוחלט שלא לחייב עובדים לנצל את ימי החופשה שלהם בתקופת החל"ת, ולאפשר למעסיקים לתקן בדיעבד דיווחים על חופשה – תיקון מתבקש לעיוות שנוצר בתחילת הדרך.

עם זאת, המתווה התעלם מעובדים שעתיים המהווים כרבע מכוח העבודה במשק שרבים מהם מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות. במהלך ימי המלחמה, רבים מהם הגיעו לעבודה אך היקף השעות שלהם צומצם, או שלא נקראו לעבודה כלל מבלי שהוצאו לחל"ת ולכן אינם זכאים לפיצוי.

"שאגת הארי" (הפעילות הנוכחית)

בימים אלו אנו פועלים מול אגף התקציבים במשרד האוצר כדי להבטיח שפיצוי העובדים במערכה הנוכחית יהיה מקיף וצודק יותר. הדרישות המרכזיות שלנו לסבב זה כוללות:

  1. פיצוי לעובדים שעתיים: מתן דמי אבטלה על ההפרש שבין ההכנסה הממוצעת לפני המלחמה להכנסה בפועל, עבור מי שהיקף משרתם צומצם ללא הוצאה רשמית לחל"ת.
  2. רשת ביטחון לבני 67+: קביעת מענק הסתגלות חודשי שישלים את הכנסתם של עובדים מבוגרים לשכר מינימום של 6,250 ₪.
  3. קיצור תקופת האכשרה ל-3 חודשים: עבור אוכלוסיות פגיעות שמתקשות לצבור רצף תעסוקתי, בהן: אמהות חד-הוריות, עובדים עם מוגבלות וצעירים שרק נכנסו לשוק העבודה.
  4. מניעת ניצול כפוי של ימי חופשה: דרישה מהמדינה לקרוא למעסיקים לספק אישור חל"ת לכל עובד שמבקש זאת, מבלי לאלץ אותו לנצל תחילה את ימי החופש שצבר.

העלות התקציבית של השיפורים הללו שולית ביחס להוצאה הציבורית הכוללת של המלחמה, אך היא קריטית עבור מאות אלפי עובדים שחוסנם הכלכלי עומד למבחן.

אנחנו ממשיכים ללחוץ על מקבלי ההחלטות כדי להבטיח שהפעם – אף קבוצה לא תישאר מאחור. אנו מקווים שהממשלה תקדם מתווה קבוע למצבי חירום, שייתן מענה שלם כבר מרגע ההכרזה ולא ידרוש בכל פעם מחדש דיונים ותיקונים.

עדכוני פעילות ופניותנו לממשלה

תוכן עדכוני פעילות

פנינו אל נטע בר זיו, רכזת תעסוקה באגף התקציבים שבמשרד האוצר, בקריאה דחופה לשילוב מענים מותאמים עבור עובדים פגיעים במתווה הסיוע הכלכלי למלחמת "שאגת הארי".

אנו מתריעים כי מנגנוני הסיוע הקיימים, המתמקדים בפיטורים או הוצאה רשמית לחל"ת, אינם נותנים מענה לעשרות אלפי עובדים שחווים פגיעה קשה בהכנסתם בשל צמצום שעות עבודה או סגירת מוסדות חינוך. ללא התאמות במתווה, קבוצות עובדים הנמצאות בסיכון גבוה – ובהן עובדים שעתיים, אזרחים ותיקים, אימהות חד-הוריות ועובדים עם מוגבלות – עלולות להיוותר ללא רשת ביטחון כלכלית מינימלית.

אנו קוראים למשרד האוצר לאמץ את התיקונים שהצענו, הכוללים פיצוי על אובדן הכנסה חלקי וקיצור תקופת האכשרה לאוכלוסיות מוחלשות, כדי למנוע הידרדרות של משקי בית למצוקה ולשמר את הקשר בין העובדים לשוק העבודה גם בעת משבר.

למסמך המלא >>

פנינו אל ח"כ בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, וח"כ יואב בן-צור, שר העבודה, בשם 12 ארגונים חברתיים, בקריאה לתיקון ליקויים בחוק תוכנית הסיוע הכלכלי (הוראות שעה – מבצע עם כלביא), התשפ"ה-2025.

אנו מברכים על גיבוש הצעת החוק תכנית הסיוע הכלכלי המספקת תמיכה חיונית לעובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו בעת מבצע עם כלביא. בה בעת, אנו סבורים כי בהצעת החוק ישנם מספר חוסרים משמעותיים, המשאירים קבוצות גדולות של עובדים בסיכון (רבים מהם נשים חד הוריות, אזרחים ותיקים, עובדים שעתיים ועובדים בשכר נמוך) ללא הגנה ראויה מפני מצוקה כלכלית.

אנו קוראים לתקן ליקויים אלו על מנת לחזק את רשת הבטחון הניתנת לאזרחי ישראל בתקופה של משבר בטחוני חסר תקדים.

למסמך המלא >>

פנינו אל מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה במשרד הכלכלה, ואל אלקנה דשן, מנהלת תחום המדיניות, האגף לאסטרטגיה ותכנון מדיניות, בבקשה לפעול בהקדם האפשרי על מנת לגבש ולהעביר חקיקה חדשה ליישום המודל.

בימים האחרונים מתרבים הדיווחים שאנחנו לקראת פתיחת מערכה בחזית הצפונית. לכן, יש לקדם את מודל ההעסקה הגמישה בהקדם. כך, שלצד מודל החל"ת, תהיה אופציה למעסיקים להעסיק גם עובדים בחלקיות משרה עד שהמשבר יחלוף.

למסמך המלא >>

פנינו אל שר האוצר, שר הכלכלה והתעשייה, ושר העבודה, בבקשה לגבש ולהעביר חקיקה חדשה שתבטיח הגנה על פרנסתם של המובטלים הפגיעים ביותר (אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלויות, ומפוני הדרום והצפון) גם בחודשים ינואר-פברואר 2024, לצד צעדים לעודד החזרה של עובדים מחל"ת, כדי למנוע היווצרות אבטלה כרונית וארוכת טווח.
 
 
מענה לפנייתנו: לשכת שר העבודה, 4.2.24
 
 
התקדמות חשובה בדיון שיזמנו בוועדת העבודה בכנסת: הממשלה תגבש מודל להעסקה גמישה. יו״ר הוועדה, ח״כ ישראל אייכלר, קיבל את הצעת משרד הכלכלה לרכז את קידום הנושא בשולחן עגול של מעסיקים, עובדים והמדינה.
 
בתוך 30 יום משרד האוצר נדרש להציג מסקנות בנושא, וכן בעניין סיוע לעובדים שעתיים, שנפגעו תעסוקתית בעקבות המלחמה.
 
מימדי האבטלה והמשבר הכלכלי מחייבים את הממשלה לקדם תמריצים כדי להחזיר את המשק לפעילות, גם למי שיכול לחזור רק חלקית.
 
הגענו הבוקר לדיון חשוב שיזמנו בוועדת העבודה, בנושא הסדרי חל"ת וחל"ת גמיש לעובדים במלחמת "חרבות ברזל”, בשם 50 ארגונים חברתיים ועסקיים שרואים את המצב בשטח של כלל העובדים שנפגעו תעסוקתית מהמלחמה.
 
מה המשמעות של חל״ת גמיש או העסקה גמישה?
 
המעסיק מחזיר לעבודה בהיקף משרה שיכול, ומשלם לעובד על כך.
המדינה תשלם דמי אבטלה רק על חלק המשרה המושבת בשווי 70% מהשכר.
 
למה זה קריטי כבר עכשיו?
  • להניע את גלגלי המשק – ככל שיחזרו יותר עובדים, נעודד עובדים נוספים לחזור, והיקף הפעילות תגדל בצורה הדרגתית.
  • לתת לאנשים משמעות – חשוב לנפש ולחוסן.
  • לחדש יחסי עובד מעביד – שכרגע נמצאים בסכנה להתנתק לאור הזמן שחולף.
  • לחדש את ההפרשות הסוציאליות.
  • לחסוך למדינה מאות מיליוני שקלים.
 
כיום ישנם כ-137,000 עובדים בחל"ת שטרם חזרו לעבודה (שאר דורשי העבודה הינם מפוטרים). אם רק 20% מהעובדים המושבתים יוחזרו מחל"ת למשרה חלקית, חודשיים מוקדם יותר מכפי שהיו מוחזרים ללא השיפוי הממשלתי, החסכון הכולל למדינה יהיה מעל 150 מיליון ₪. מועסק ממוצע בחל”ת, שיוחזר לעבודה בחצי משרה – יחסוך למדינה 3,250 ₪ בחודש.
 
ועוד נושא חשוב – הכשרות מקצועיות!
 
בשותפות ״המקפצה״, שותפות של 50 ארגונים חברתיים ועסקיים, אנו זועקים שצריך לקדם גם בימי שגרה ובוודאי כעת: השקעה בפיתוח מיומנויות חדשות לעבודה.
חייבים להשקיע בליווי וסיוע למי שנפגעו תעסוקתית מהמלחמה, במיוחד מפונים או לא רק – חשוב לנצל את התקופה הנוכחית כדי לסייע להם להשתדרג תעסוקתית.
 
איך עושים את זה?
 
מתקצבים את שירות התעסוקה כדי שיוכל להגיע לכל עובד מושבת בעקבות המלחמה כדי לעשות לו אבחון תעסוקתי, ולמי שמעוניינים – לממן קורסי הכשרה מקצועית, שיעשו על ידי מכללות, בשיתוף מעסיקים, כדי להבטיח תעסוקה בקצה.
 
זו השקעה הכי משתלמת שיש כי היא תאפשר להרבה מאד אנשים ועסקים להשתדרג, ותוציא אותנו מהמשבר הכלכלי כמנוף צמיחה לעתיד של המדינה.

פעילותנו ביחד עם עוד 50 ארגוני חברה אזרחית שכנעה את המדינה לתת דמי אבטלה ומענקי סיוע לעובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בעת המלחמה.

מיד עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", התגייסנו לקדם מענים מדינתיים לאזרחים ולעסקים. ביחד עם 50 ארגונים חברתיים ועסקיים, שגייסנו כבר בשבוע הראשון למלחמה, פנינו לממשלה בהצעות לסיוע לעובדים מושבתים, שהתבססו על הלקחים שהפקנו ממתווה החל״ת בקורונה.

במסגרת זו הגדנו יעד ברור: תמיכה ממשלתית מיידית בכל העובדים שהפסידו את מקום עבודתם באופן חלקי או זמני או מלא. למרות ההתנגדות הראשונה של משרד האוצר, התוכנית הכלכלית למלחמה כללה את רוב המענים שדרשנו:

1. כל מי שמפוטר או מוצא לחל"ת יקבל דמי אבטלה מהיום הראשון, ולא יקוזזו לו ימי חופשה. בנוסף, אושר חל״ת קצר של מינימום 14 ימים במקום מינימום של 30 יום.

2. בני 67 ומעלה יקבלו דמי אבטלה של 75% מהמשכורת החודשית, עד גובה של 4,000 ש"ח.

3. תקופת האכשרה, שמעניקה זכאות לדמי אבטלה, קוצרה ל-6 חודשי עבודה בלבד. לאנשים עם מוגבלויות היא קוצרה ל-3 חודשים.

4. מובטלים חוזרים (מי שקיבל דמי אבטלה ב-4 שנים האחרונות) יקבלו הטבה של אי הפחתת תקופת קבלת דמי האבטלה.

ברכנו על כך שחברי הכנסת הבינו את הצורך הדחוף ומנעו הידרדרות מיידית לעוני של עובדים מושבתים רבים.

לקראת סוף חודש נובמבר 2023, פנינו בדחיפות לשרי העבודה והאוצר כדי לבקש הארכה להקלות בדמי אבטלה, וכעת שמחים לעדכן על ההחלטה המבורכת של שר האוצר להאריך את מודל החל"ת עד סוף חודש דצמבר 2023.

מה הלאה?

ביקשנו מהממשלה גם לסייע לשימור עובדים. אנו מציעים מנגנון שיאפשר להעסיק עובדים בחלקיות משרה ולקבל פיצוי מהמדינה על היקף המשרה שקוצץ. כמו כן, נמשיך לפעול כדי שהממשלה תספק פתרון לפיצוי העובדים השעתיים המושבתים, שעדיין לא נמצא להם מענה.

פרסומים בתקשורת

אתם הכוח שלנו לשנות!

הצטרפו לקהילה של 121 וקחו חלק בעשייה משמעותית לתיקון חברתי

שותפים לפרויקט