הטרגדיה הקשה שאירעה במעון בירושלים וטלטלה את הציבור אינה אירוע נקודתי. היא סימפטום של בעיה עמוקה, מתמשכת וכואבת – הזנחת תחום החינוך לגיל הרך, ובעיקר הפיקוח על מסגרות לילדים הרכים ביותר בעיר.
הנתונים בירושלים מדאיגים במיוחד: כיום פועלים בעיר כ-214 מעונות יום מפוקחים בלבד, המהווים כ-3 מעונות לכל 1,000 ילדים בגילאי 3-0. בפועל, המשמעות היא שרק כ-15 אחוז מהפעוטות בירושלים נמצאים במסגרת מפוקחת בעלת רישיון. כ-85 אחוז מהילדים הרכים ביותר בעיר שוהים מדי יום במסגרות שאינן נתונות לפיקוח מחייב.
מדובר בפער חריג בהשוואה לערים אחרות בישראל. בתל אביב לומדים 53 אחוז במעונות לא מפוקחים, בחיפה כ-50 אחוז, בבאר שבע 40 אחוז ובכפר סבא 34 אחוז בלבד. הפער חמור אף יותר נוכח העובדה שירושלים היא אחת הערים הצומחות ביותר בישראל, עם גידול מתמשך במספר הילדים בגיל הרך, אך ללא הרחבה מספקת של תשתיות חינוכיות מותאמות ובטוחות.
פערי הפיקוח אינם רק שאלה חינוכית, אלא בראש ובראשונה סוגיה של בטיחות. ללא הכשרה מקצועית מסודרת, ללא יחס תקינה ראוי בין צוות לילדים וללא ליווי ופיקוח רציפים, אין אפשרות אמיתית להבטיח תגובה למצבי חירום או סביבת שהות בטוחה לפעוטות. גם במסגרות בעלות רישיון קיימים לעיתים פערים, אך במסגרות שאינן מפוקחות אין כלל רף מינימלי מחייב.
בשלוש השנים האחרונות פועלת הנהגת ההורים לגיל הרך בירושלים בשיתוף עם מאות הורים מהעיר, מתוך מטרה אחת ברורה: לשים את הילדים במרכז. לאורך השנים נפגשנו עם גורמי עירייה, אגפי חינוך, קהילה ורווחה, והצפנו שוב ושוב את המצוקה מהשטח מחסור במסגרות מפוקחות, עומסים, חוסר בהנגשת מידע להורים ופערים בהכשרה ובהדרכה של הצוותים החינוכיים.
כעת אנו קוראים להקמת פורום עירוני קבוע לגיל הרך, שבו יישבו יחד גורמי מקצוע מכל מחלקות העירייה לצד נציגות הורים. פורום כזה יאפשר תכנון מתכלל, זיהוי פערים בזמן אמת וקבלת החלטות שמבוססות גם על ניסיון החיים של ההורים בעיר.
בנוסף, נדרשת הנגשה ברורה ושקופה של מידע להורים: מהי מסגרת מפוקחת, מה המשמעות של הכשרה מקצועית לצוותים, ומה הם הסטנדרטים שמבטיחים בטיחות ואיכות. לצד זאת, העירייה צריכה להשקיע בהדרכות והעשרות לצוותים החינוכיים מעבר למינימום הקיים כיום.
הטרגדיה האחרונה חייבת להיות נקודת מפנה. הילדים שלנו אינם יכולים להמתין.
פורסם לראשונה: כל העיר – ירושלים, 21.1.2026
