השכלה על תיכונית 2009-2019: עשור מוחמץ

שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
סיכום עשור: ההשקעה הלאומית בלימודים על תיכוניים

בעשור הקודם הגיעה עלות הסבסוד של לימודי הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות ל-45.8 מיליארד ש"ח. להמחשת ההיקף האדיר, די להסביר כי מדובר בהוצאה של 20,000 ש"ח בממוצע לכל משפחה בישראל. וזה לא כל תקציבם של המוסדות האקדמיים – למעשה, מדובר בפחות משליש. הם מקבלים גם תקציבים ממשלתיים למחקר, גובים שכר לימוד, מגייסים תרומות ונהנים מהכנסות עצמיות שונות.

ההשקעה בלימודים אקדמיים היא נכונה וראויה. הסטודנטים של היום הם הרופאים, המהנדסים והחוקרים של מחר. הלימודים לתואר מקנים להם כישורים מועילים ומרחיבים את אופקיהם. הסבסוד הממשלתי הניכר מאפשר לפתוח את שעריה של ההשכלה הגבוהה לקבוצות שונות, מעודד אנשים ללמוד, ומפחית את העול הכספי על צעירים בראשית דרכם. 

יחד עם זאת, רוב האוכלוסייה בישראל, אינה לומדת במסלול אקדמי. חלק היו רוצים, אך אינם יכולים: הם לא עומדים בתנאי הסף, אין להם כסף לשלם שכר לימוד, או שאין להם זמן ללימודים בגלל הצורך לעבוד או לטפל במשפחה. חלק גם לא רוצים ללמוד באקדמיה: לימודים עיוניים אינם מתאימים להם, והם מעדיפים להתפתח בדרכים אחרות.

הבעיה היא שאותה קבוצה – 55% מכל שנתון! – אינה זוכה למשאבים הנדיבים המגיעים לסטודנטים. בעשור שהסתיים המדינה הקצתה פחות משלושה מיליארד שקלים ללימודים טכנולוגיים ומקצועיים לאנשים מעל גיל 18. 

כלומר, על כל שקל שהוקצה להשכלה גבוהה, ניתנו רק שש אגורות ללימודים שמטרתם להקנות כישורי עבודה לרוב האוכלוסייה. מתוך אותן שש אגורות, ארבע ניתנו למכללות הטכנולוגיות, בהן רוכשים תואר הנדסאי במסלול לימודים האורך שנתיים לפחות. רק שתי אגורות נשארו לכל השאר – 50% מכל שנתון: קורסים במקצועות הנעים מהנהלת חשבונות למכונאות, מקונדיטוריה ועד תכנות מחשבים. 

זהו עוול קשה: רוב האנשים שזקוקים לקורסים האלו באים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה יותר, וצפויים להרוויח פחות מבעלי התואר לאורך חייהם. במקום להשקיע בהם יותר, המדינה נותנת להם הרבה פחות: שתי אגורות על כל שקל שמגיע לסטודנטים.

בנוסף לעוול, מדובר בהחמצת הזדמנות.

רמת החיים בישראל נמוכה יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות, וכבר מספר עשורים שהפער אינו מצטמצם. אחת הסיבות המרכזיות היא שהעובדים בישראל מייצרים פחות, בכל שעת עבודה, ממקביליהם באירופה ובצפון אמריקה. הפער אינו נובע מההייטק או מהמקצועות האקדמיים, אלא מאותם עובדים שאינם זוכים ללימודים על תיכוניים. לא בגלל שהם עובדים פחות קשה, או מוכשרים פחות, אלא מכיוון שהמדינה, באופן שיטתי ועקבי, משקיעה בהם רק שבריר ממה שהולך ללימודים באקדמיה.

צמצום הפער בהשקעה יוביל גם לתיקון העוול והאפלייה, וגם לרמת חיים גבוהה יותר לכולם – כולל האקדמאים! צריך רק לעשות זאת בצורה חכמה ויעילה.

אם אתם מסכימים ורוצים לדעת יותר, אתם מוזמנים לבקר בעמוד "המקפצה – המטה להשקעה במקצועות המחר" ולראות שם גם מה אנחנו עושים כדי לשנות את המצב.   

שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

אתם הכוח שלנו לשנות!

תמכו בשינוי שאנו מקדמים,
הצטרפו לקהילה של 121 וקחו חלק בעשייה משמעותית לתיקון חברתי:

הפרויקטים שלנו

קורס מכללת גל - אתר המקפצה
פרויקט תעסוקה בגיל השלישי 121 מנוע לשינוי חברתי
ילדים בגילאי לידה עד שלוש בגן

תרומה ל-121 משמעה השקעה אישית שלך בעתיד המדינה ובתשתיות החברתיות שלה.

תעסוקה, בריאות, חינוך, דיור ורווחה הן התשתיות החברתיות של המדינה. חיזוק משמעותי שלהן יושג באמצעות שורה ארוכה של חוקים וצעדים ממשלתיים. כדי להניע החלטות אלה, דרוש גוף מקצועי שמתמחה ביצירת מהלכים אסטרטגיים ולחץ ציבורי משמעותי על הממשלה והכנסת.

כאן אנחנו נכנסים לתמונה! התרומות שלכם מאפשרות לנו לגייס שותפים, לחקור ולפתח הצעות מדיניות ולשכנע מקבלי ההחלטות לפעול בשורה של יעדים חברתיים, שישנו את החיים של מאות אלפים.

עשוי לעניין אותך...

תגובות