האם הסכום שקוצץ לגיל הרך לא פוגע במצב הקיים?

הקיצוץ בתקציב לגיל הרך ישפיע רק על ביטול תוכניות עתידיות - או יחזיר אותנו לאחור? בדקנו (יובל אינהורן, צוות המשרוקית של גלובס)
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

מה עושים כשנדרשים לקיצוצים כואבים בתקציב החינוך? שר החינוך יואב קיש התייחס לכך בראיון לקשת 12, כשנשאל על הקיצוץ בן 200 מיליון השקלים שבוצע בתקציבים שמיועדים לגיל הרך. השר הסביר כי אכן מדובר במהלך כואב, אך על רקע הסיטואציה זהו למעשה הרע במיעוטו. "בחרנו לחפש איפה הפעילות שהכי פחות תיפגע. ה־200 מיליון (שקל) האלה זה 200 מיליון שעוד לא נכנסו בעצם, הם אמורים היו להיכנס רק ב־24' (וכעת) לא ייכנסו. זאת אומרת, אנחנו עוצרים את קצב ההכנסה (של התוכנית)".

האם כפי שמתשמע מדברי קיש (אליהם הפנו אותנו ב"עמותה 121"), הקיצוץ הזה אכן לא משפיע על המצב הנוכחי?

ראשית, קצת רקע. "רפורמת הגיל הרך" יצאה לדרך בינואר 2022, עם קבלת החלטת ממשלה 951. הרפורמה למעשה קובעת כי מעונות היום לפעוטות עד גיל 3 – שרובם פרטיים, ובעבר לא היו מפוקחים כלל – יעברו להיות תחת האחריות והפיקוח של משרד החינוך (מדובר במסגרות שבהן שבעה פעוטות ומעלה). בעקבות התוכנית הוחלט במשרד להתמקד בשלושה מהלכים, שהרלוונטי מביניהם לעניינו הוא "טיוב כוח־האדם". מדובר ב"הכשרות והדרכות שמתבצעות תחת אחריותה של הרשות המקומית", מסבירה מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה במרכז לשלטון המקומי.

לדברי ד"ר כרמל בלנק, חוקרת במרכז טאוב ובמרכז האקדמי רופין, ההדרכות הללו הן "חיוניות", מכיוון ש"רוב הצוות הוא בעל השכלה נמוכה יחסית ולא למד חינוך, לא עבר הכשרה לגיל הרך". היא מוסיפה כי "מספר שעות ההדרכה שהוקצבו למעון היו 4 שעות (בחודש), דבר שלא מספיק כדי לתת ליווי מקצועי ואיכותי לצוותים".

וכאן אנחנו מגיעים ל־200 מיליון השקלים המדוברים. כדי לפתור את הבעיה הזאת, "ב־2023 סוכם שהחל משנת הלימודים תשפ"ד (שנת הלימודים הנוכחית שנפתחה בספטמבר), תינתן תוספת תקציבית של 200 מיליון שקל עבור הגדלת שעות ההדרכה במעונות מ־4 שעות ל־10 שעות", אומרת שלומית זערור־למדן, מנהלת פורום המדריכות הארצי. כלומר, מדובר בתוכנית שכבר יצאה לדרך, ולא בביטול של מהלך עתידי, שמטבע הדברים מורגש פחות.

ואכן, לפי זערור־למדן, "כבר בתחילת שנת הלימודים הנוכחית בחלק לא מבוטל של הרשויות הכניסו את תוספת שעות ההדרכה". לדבריה, ההשלכות המסתמנות של הקיצוץ הן שהחל מספטמבר הבא, מספר שעות ההדרכה יקוצץ שוב לארבע בלבד.

לזכותו של קיש אפשר אולי לציין שכשהוא דיבר על 2024, יש לכך משמעות כפולה. מכיוון ששנות הלימודים בישראל מתנהלות לפי הלוח העברי, יש למעשה שנתיים שעשויות להיכלל תחת ההגדרה הזאת: השנה הנוכחית שהחלה ב־23' ותסתיים ב־24', ובה אכן לא תהיה פגיעה, ושנת הלימודים הבאה שתחל ב־24' ותסתיים ב־25' ובה, כאמור, יורגש הקיצוץ.

מטעמו של קיש הפנו אותנו לתגובת משרד החינוך. ממשרד החינוך נמסר: "מפרוץ המלחמה פועל המשרד בעקביות לקידומם והבטחת שלומם של הפעוטות וצוותי המעונות ולמזעור הפגיעה הרגשית בהם. באשר לתקציב – יובהר כי הסכום שהופחת לא יפגע בבסיס התקציב לשנת 2024 ובתוכניות הליבה הנוגעות לו. המשרד ממשיך לפעול להרחבת המענים ככל שיידרש".

ביחס לטענה לפיה מספר שעות ההדרכה יופחת מ-10 כיום ל-4 החל מספטמבר, נמסר כי "משרד החינוך יעדכן את תוכנית העבודה של המענים לגיל הרך לקראת תשפ"ה, תוך ביצוע התאמות למסגרת התקציב שתאושר בכנסת. כפי שצוין בעבר, בכל מקרה לא ישתנה היקף הפעילות בשנת תשפ"ד".

בשורה התחתונה: דבריו של קיש מטעים. הקיצוץ המדובר אומנם אמור לחול רק על שנת הלימודים הבאה, ולא על זאת שכבר החלה. אך מרגע שהוא ייכנס לתוקף, ובהיעדר שינוי בהקצאת כספי המשרד, החל מספטמבר 2024 צפוי מספר שעות ההדרכה – שכיום כבר עומד בחלק מהמקומות על עשר שעות בחודש – להצטמצם שוב לארבע שעות בלבד.

תחקיר: יובל אינהורן

פורסם לראשונה: יובל אינהורן, צוות המשרוקית של גלובס, 12.3.24

שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

עשוי לעניין אותך...

תגובות

איך את ואתה יכולים להפוך שותפים לשינוי?

התמיכה שלך מאפשרת לנו לגייס שותפים, לחקור ולפתח הצעות חקיקה ומדיניות, להעלות את המודעות הציבורית לנושאים שבהם הן עוסקות, ולשכנע את שרי הממשלה, חברי הכנסת והדרג המקצועי הבכיר לפעול לשינויים בסוגיות חברתיות רחבות – שינויים שישפרו לטובה את חייהם של מאות אלפי ישראלים ויבטיחו את עתידנו כחברה בעלת חוסן פנימי ולכידות, שמעניקה לפרט שוויון הזדמנויות ומחויבת לערכים הבסיסיים של צדק חברתי.

הצטרפו אלינו, ויחד נהפוך את המדינה שלנו למקום שטוב יותר לחיות בו – לכולם!

בחרו בסכום לתרומה חודשית מתחדשת