המלחמה עם איראן גרמה לפגיעה ברוב העובדים במשק שהוצאו לחל"ת או נאלצו לעבוד בהיקף מופחת. למעשה, רק רבע מהעובדים במשק הם חיוניים, כך ששלושה רבעים מאיתנו הושבתו במהלך המלחמה.
הממשלה הכירה בצורך לסייע לעובדים שהושבתו, ומקדמת השבוע הצעת חוק שנועדה להקל את מצוקתם. זהו צעד חשוב וחיוני, כי הורדה של כמעט מחצית מהמשכורת החודשית היא נזק שקשה לספוג.
החקיקה המוצעת מתוכננת לפצות את העובדים בדמי אבטלה בגובה 70% מהשכר שהופסד, כך שבכל מקרה ייגרמו לכולנו הפסדים חלקיים. אבל חשוב שלפחות את ההחזר הזה, כל מי ששכרו נפגע – יקבל. כפי שקורה לעיתים קרובות בחקיקה מהירה בזמני משבר, גם הפעם לא כל מי שצריך להיות בתוך המתווה נמצא בהצעת החוק הממשלתית. למעשה, דווקא הקבוצות החלשות ביותר במשק נותרו מחוץ לרשת הביטחון שהמדינה מנסה לטוות.
בראש הרשימה: העובדים השעתיים. לפחות רבע מהעובדים במשק עובדים על בסיס שעתי, בעיקר בניקיון, אבטחה, סיעוד, תעשייה, קמעונאות ומסעדנות. במהלך המלחמה מעסיקיהם צמצמו באופן דרסטי את מספר השעות שהם מקצים להם, מבלי להוציאם לחל"ת פורמלית. גם בחקיקות דומות בעבר, למשל בתחילת מלחמת חרבות ברזל, העובדים לפי שעה נותרו בחוץ ונפגעו מאוד. אין לכך כל הצדקה. זהו כשל ביורוקרטי וערכי שמשאיר דווקא את העובדים החלשים ביותר ללא הגנה. גם הגדרת החל"ת המזכה בחוק צרה מדי. הצעת החוק קובעת שרק מי שהוצא לחל"ת של 12 יום ומעלה יזכה לסיוע. אבל המציאות היתה מורכבת יותר. בעקבות השינויים בהגבלות לאורך תקופת המלחמה היו עובדים רבים שהחל"ת שלהם נקטעה לכמה ימים, אך בסך הכל הם הושבתו מעבודתם רוב תקופת המלחמה. לא ייתכן שאנשים עבדו לפי ההנחיות, ובגלל זה הם נשארים מחוץ לסיוע.
קבוצות מוחלשות נוספות נותרות מחוץ למתווה המוצע. אנשים עם מוגבלות זוכים בדרך כלל להקלות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה, נוכח הקושי שלהם למצוא תעסוקה יציבה. בחקיקה קודמת בתחילת מלחמת חרבות ברזל הם זכו לקיצור תקופת האכשרה לשלושה חודשים בלבד. אין סיבה שלא להחיל הקלה זו גם כעת. כך גם לגבי הורים יחידניים, שמתמודדים עם אתגרים ייחודיים בשוק העבודה.
התיקונים הנדרשים אינם מורכבים או יקרים במיוחד. קיצור תקופת החל"ת המזכה מ־12 ימים ל־9 ימים או פחות יכלול עובדים נוספים שנפגעו אמיתית. מתן דמי אבטלה לעובדים שעתיים על ההפרש בין ההכנסה החודשית הממוצעת שלהם בחצי השנה האחרונה לבין הכנסתם במלחמה יטפל בקבוצה הגדולה והפגיעה הזו. הקלות לאנשים עם מוגבלות ולהורים יחידניים הן עניין של צדק בסיסי.
מאות אלפי עובדים שילמו מחיר כבד – בבריאות הנפש, בביטחון האישי ובפרנסה. קריטי שהפיצוי של המדינה יינתן לכל מי שנפגע, ובוודאי לעובדים בעלי השכר הנמוך ביותר, שגם כך בקושי שורדים ביוקר המחיה הישראלי. זו לא מתנה – זה הכרחי לחוסן החברתי והכלכלי של המדינה.
פורסם לראשונה: ישראל היום, 6/7/2025
