תקשורת

משרד הביטחון הכיר לאחרונה בקצינת משטרה שנפגעה נפשית מחשיפה לסרטוני השבעה באוקטובר. ההכרה החריגה מאירה קבוצה רחבה של בני משפחה שנפגעו מחשיפה מקוונת ואינם מוכרים, ולצדם נפגעים שכן הוכרו אך מתקשים לשוב לתפקוד מלא בהיעדר מסלול שיקום מותאם (עינבל כהן תובל, בשבע)

עשרות אלפי נפגעי ה-7.10 וארועי איבה אחרים זקוקים להרחבת הסיוע בדרך לשיקום ולחזרה לחיים

אחרי האסון במעון: כ-15 אחוז בלבד מהפעוטות בירושלים בגילאי 3-0 נמצאים במסגרת מפוקחת. לא מדובר על עניין חינוכי אלא בראש ובראשונה בסוגייה בטיחותית. הטרגדיה ברוממה חייבת להיות נקודת מפנה. הילדים אינם יכולים להמתין עוד | טור דעה (מתן שמאי, מנהל קהילות אקטיביסטיות)

מותם של שני התינוקות בירושלים הוא תזכורת כואבת למחיר של היעדר מדיניות כוללת • זהו רגע שמחייב מעבר מהתמודדות נקודתית להסדרה אמיתית של התחום כולו (טלי ניר, ישראל היום)

סבסוד מעונות היום למשרתי המילואים הוא צעד כלכלי מבורך, אך אינו פותר את משבר האיכות העמוק בתחום החינוך לגילאי ל-0 עד 3. כדי למנוע נזקים התפתחותיים וצמצום פערים חברתיים, על המדינה להשקיע בשיפור שכר המחנכות, בהכשרה מקצועית ובתקינה שתעמוד בסטנדרטים הבינ"ל (טלי ניר, וואלה)

מה קורה כשאחרי עשרות שנות עבודה אין מספיק כסף לתרופות?

הכתבה של ציון נאנוס בחדשות 12 לא קלה לצפייה.

17.5 דקות שחושפות את מה שקורה מאחורי הדלתות הסגורות: אזרחים ותיקים שאוכלים פחות. שמוותרים על מקלחת. שנאלצים לבחור כל יום מחדש בין צרכים בסיסיים.

המחקר הבינלאומי מראה: השקעה מוקדמת בפוסט-טראומה מחזירה את עצמה פי ארבעה • כשמטפלים בזמן, מצמצמים תחלואה ומונעים הידרדרות להתמכרויות ולמצבי סיכון • חשוב לזכור זאת בדיוני תקציב המדינה לשנת 2026, אחרת המחיר החברתי והכלכלי יהיה כבד (טלי ניר, ישראל היום)

השיחה המטלטלת עם האחות שנרצחה בטבח 7 באוקטובר הותירה בנפש צלקת כואבת. שנתיים אחר כך עולה הדרישה כי הפגיעה הדיגיטלית ההיא, שרבים מתמודדים עימה מאז אותו יום נורא, תזכה להכרה כפעולת איבה (עדי גינדי גרינשפון, בשבע)

היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות מזמין אותנו לבחון בכנות עד כמה הזכויות הללו מתקיימות בפועל. (רעות דריי דיאמנט, כלכליסט)

הזינוק במספר ההתאבדויות ממחיש את עומק המשבר הנפשי שמלווה את החברה הישראלית ממלחמה בחזית וגם בעורף ■ ביטחון המדינה לא נמדד רק ביכולות הצבא או באיכות המודיעין, אלא גם ביכולת שלנו לשמור על נפשם של מי שחוזרים מהקרב, ועל מי שנושאים על גבם את המציאות היומיומית בבית (עינבל כהן תובל, דה מרקר)