ערוץ 121

הזינוק במספר ההתאבדויות ממחיש את עומק המשבר הנפשי שמלווה את החברה הישראלית ממלחמה בחזית וגם בעורף ■ ביטחון המדינה לא נמדד רק ביכולות הצבא או באיכות המודיעין, אלא גם ביכולת שלנו לשמור על נפשם של מי שחוזרים מהקרב, ועל מי שנושאים על גבם את המציאות היומיומית בבית (עינבל כהן תובל, דה מרקר)

בישראל של 2025 חיים מעל מיליון אזרחים ותיקים, אנשים שבנו, לחמו, לימדו, גידלו ותרמו לכל תחום במדינה. אבל כשהם מזדקנים, נדמה שהחברה שהם יצרו פשוט מפנה להם את הגב. הקשישים בישראל לא נמצאים במרכז סדר היום הציבורי, לא מבחינת רווחה, לא מבחינת בריאות, ובוודאי שלא מבחינת איכות חיים. (יקותיאל משי, כלכליסט)

שותפות ושותפים יקרים, מאז השבעה באוקטובר 2023, בו חוו כמאה אלף אזרחים את הזוועה בזמן אמת,

החוק לא מכיר במי שראו את יקיריהם נפגעים דרך המסך בזמן אמת • במי שהגיעו לחלץ והמראות נצרבו בתודעתם • ובחלק ממי שהסתגרו שעות מפני איום המוות (טלי ניר, ישראל היום)

שותפות ושותפים יקרים, עם סיום שנת תשפ"ה, אנחנו עומדים מול מציאות מורכבת וכואבת, הלב של כל

השנתיים האחרונות הפכו את חיי המשפחות בישראל לשדה קרב נוסף, שדה קרב תעסוקתי וכלכלי. (דעה. עינבל כהן תובל, כלכליסט)

יותר מ־50 אחוזים מהאזרחים הוותיקים מדווחים על פגיעה כלכלית מאז פרוץ המלחמה ונאלצים לבחור בין תזונה לבריאות. הגיע הזמן להגדיל את קצבת הזקנה, כדי להעניק להם את הזכות להזדקן בכבוד. (דעה. עמי גרינברג, בשבע)

המספרים מדברים בעד עצמם • הרוב המכריע של האזרחים הוותיקים מקבלים קצבת זקנה בסיסית של כ־2,000 שקלים לחודש • מי שחסך לפנסיה מסתדר, אבל ליותר ממחצית מהאזרחים הוותיקים בישראל אין חיסכון פנסיוני (דעה. טלי ניר, ישראל היום)

בשנה האחרונה חלה עלייה חדה במספר התלונות על הונאות פיננסיות כלפי אזרחים ותיקים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תגבש מדיניות ברורה בנושא ותדאג להגן על הקשישים. דעה (בשבע, יקותיאל משי)

יקרות ויקרים, אמש חווינו רגע מזוקק של תקווה והשראה. בערב חשיפה ל-19 יוזמות חברתיות, שפותחו בחודשים

יקרות ויקרים, בשבועות האחרונים עמדנו יחד עם שותפינו היקרים (רשימה מלאה למטה) מול אתגר לא פשוט:

החקיקה המוצעת תפצה את העובדים בדמי אבטלה של 70% מהשכר שהופסד, כך שבכל מקרה כולם יפסידו חלקית. חשוב שלפחות את ההחזר הזה כל מי ששכרו נפגע – יקבל (ישראל היום)

עשרות אלפי קשישים בישראל חיים בגפם וללא מענה בסיסי מהמדינה, בשגרה ובחירום. הפיצול הממשלתי והיעדר תיאום מותירים אותם שקופים וחסרי הגנה (כלכליסט)

מודל שבו עובדים יקבלו שכר מלא על השעות שעבדו והמדינה תשלים את השאר בדמי אבטלה יחסוך כסף למדינה ויטיב עם כל הצדדים (מקור ראשון)

הורים לילדים עם מוגבלות קוגניטיבית נאלצים להיאבק על כיסאות גלגלים ממונעים שהמדינה מסרבת לממן. כשמערכת הבריאות בוחרת בתקנות – המשפחות משלמות בגב, בשחיקה ובחיים עצמם.

השר יריב לוין מוביל מהלך שיכול לשנות את מצבם של אלפי קשישים בישראל – האם הפעם זה באמת יקרה?

ישראלים רבים נפגעו נפשית ופיזית ממתקפת 7 באוקטובר, אך המדינה מתעלמת ממעגלי הפגיעה המורכבים ואינה מספקת להם הכרה או סיוע. ילדים, אחים שכולים וקרובי משפחה של נרצחים נותרים מחוץ למערכת התמיכה, ללא טיפול נפשי או אופק שיקומי (וואלה)

שנת 2024 היתה שנה של מלחמה מדממת, אובדן וכאב שלא פסחו כמעט על אף בית בישראל. בצפון ובדרום מאות אלפים פונו מבתיהם, והיקף הקשיים בכל היבטי החיים הגיע לרמות בלתי נסבלות.

ביום השואה – אסור שנעצום עיניים מול המצוקה של האזרחים הוותיקים בישראל (כלכליסט)

שותפינו היקרים, בליל הסדר, כשנסב לשולחן ונספר את סיפור החירות, לבנו יהיה עם אלה שחירותם נגזלה.

בינה מלאכותית כבר לא רק מייעלת – היא גם מתחזה. יותר ויותר קשישים נופלים קורבן להונאות קוליות מתוחכמות, שמצליחות לשחזר במדויק את קולם של בני משפחתם. "אנו ממליצים לכל אזרח ותיק להתייעץ עם בני משפחה לפני ביצוע כל פעולה פיננסית" (ליאור אוחנה, ynet)

עשרות קשישים נמצאו השנה מתים בביתם במצב קשה של ריקבון מתקדם. המדינה חייבת לפעול בדחיפות ולהטמיע פתרונות למניעת המקרים המזעזעים הללו.

בחירת מסגרת חינוכית לשנת הלימודים הקרובה. עבור הורים לילדים בגילאי לידה עד שלוש, זוהי הפעם הראשונה שעליהם לבחור מסגרת חינוכית שתלווה את ילדיהם שעות ארוכות ביום, והלחץ מובן (באר שבע נט)

63% מצוותי החינוך בגיל הרך דיווחו על עלייה במצוקת הפעוטות בזמן המלחמה, כך לפי סקר שערכה עמותת 121 • המצוקה התבטאה במיוחד בזעם, בסרבנות ובקשיי שינה • "אלו השפעות שייקח זמן לשקם, הילדה שלי לא חוותה ילדות נורמלית", שיתפה אם לילדה בת 3 בצפון • הסקר מצביע גם על המצב הקשה של צוותי החינוך (תומר אלמגור, דאטה N12)

מאות בעלי עסקים מצאו את עצמם בלי עבודה במהלך המלחמה האחרונה, ונאלצו להמציא את עצמם מחדש. כמה זה חדש? קוסמטיקאית שהפכה למטפלת זוגית ואדריכל שהפך למקעקע הם רק ההתחלה. "לפי התחזיות, עד שנת 2035 כ-25.6% מהעצמאים עלולים למצוא את עצמם מתחת לקו העוני. מדובר בעלייה חדה", אומרים בלשכת העצמאים בישראל

תוצאות סקר חדש של שירות התעסוקה מספרות סיפור שאנחנו צריכים להקשיב לו: 63% מהמילואימניקים שוקלים לשנות את מסלול הקריירה שלהם בעקבות המלחמה. 19% נוספים אינם יודעים לאן מועדות פניהם. רק 18% מהמילואימניקים מעדיפים להמשיך במקצוע ובמקום העבודה הקיים שלהם.

על רקע גל הקור, קשישים במצב כלכלי קשה מספרים כיצד הם נאלצים לוותר על חימום הבית, מוצרי מזון בסיסיים ותרופות, כדי לגמור את החודש תוך כדי סיכון חייהם. "אני לא יכול להרשות לעצמי להדליק חימום, אז אני מתכסה בשמיכה", מספר יוסי (70) שחי מקצבת זקנה של כ-5,000 שקל. בעמותת 121 ששמה לה למטרה לקדם שינוי בנושא אומרים כי "חייבים להעלות את קצבת הזקנה כדי שכל קשיש יקיים את עצמו בכבוד" (נועה אליהו, ynet)

בשבוע הקשה הזה, בו הוחזרו חטופים בארונות ועברו למעלה מ-500 ימים למלחמה, ברור כי עד שלא יוחזר החטוף האחרון – לא נוכל להתחיל בתהליך ריפוי לאומי. את התחושה הזו חלקו השבוע רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג, ושר הבריאות, ח״כ אוריאל בוסו, שהשתתפו במפגש מיוחד שערכנו עמותת 121 ואיש העסקים, רפי פומרוק, שמסייע לנו בהתנדבות ובתרומה.

עמותת 121 חושפת שמשרד החינוך קיצץ מחצית מהתקציב שיועד לשיפור איכות החינוך לגיל הרך, עוד לפני המלחמה: "מטפלות נותרות ללא הכלים להתמודד עם טראומה של פעוטות בקו העימות". משרד החינוך: "ההכשרות לא נפגעו" (יובל בגנו, מעריב)

כנס "השבר הנפשי בעקבות המלחמה – איך נצא מזה יחד?", התקיים במטרה להציף את הצורך הדחוף בשינוי מדיניות והגדלת המשאבים בתחום החוסן והבריאות הנפשית בעקבות ה-7 באוקטובר (אלינור פביקר, מקור ראשון)

בכירים במערכת הבריאות ובני משפחה של נפגעי פוסט טראומה, בהם אחיה של שיראל ששרדה את הנובה ושמה קץ לחייה, התכנסו על מנת להציף את הצורך הדחוף בטיפול בבריאות הנפש בעקבות אירועי 7 באוקטובר. שר הבריאות: "שום אומה לא התמודדה עם אתגר כזה" (אביחי חיים, וואלה)

פחות משבוע לאחר דוח חמור של מבקר המדינה בנושא המשבר בבריאות הנפש בישראל, מספר שר הבריאות אוריאל בוסו על הכוונה להכשיר פסיכולוגים קלינים בישראל בשש שנים במקום בתשע. בכנס ביוזמת עמותת 121, אמר: "לא יהיה מצב שכל כך הרבה יילכו לתואר ראשון ולא ימשיכו לתואר שני. ההכשרה כולל הסטאז' תסתיים בשש שנים" (אור הדר, ynet)